קוד אזרחי פתוח

בלוג ההכשרות 'קוד אזרחי פתוח' מציע מגוון מדריכים מקצועיים ליזמים וארגונים חברתיים. המדריכים מבוססים על קורסים ומפגשים שקיימנו בעבר, במטרה להנגיש לציבור הרחב ידע וכלים לפעילות אזרחית מקצועית, משמעותית ומשפיעה. המדריכים נכתבו ונערכו על ידי מומחי תוכן בעלי ניסיון וידע עשיר בתחומי השפעה מגוונים.

לחצו על הקטגוריה כדי לסנן

  • All
  • בניית קהילה
  • כלי עבודה
  • כנסת
  • ממשלה
  • מעורבות אזרחית
  • משפט
  • ניהול הארגון
  • פיתוח משאבים
  • תקציב המדינה
  • תקשורת

פוסט זה מבוסס על סיכום סדנת 'הלוואות בערבות המדינה' בהדרכתו של יאיר שטיינמץ. ארגונים ועמותות יוכלו להסתייע במדריך זה כדי להגיש בקשה להלוואה בערבות המדינה, או לפחות להבין האם מדובר במקור כספי רלוונטי להם, ואיך לשפר את הסיכויים לקבל את ההלוואה.

יאיר שטיינמץ
הלוואות בערבות מדינה

עדי ארבל

לרגל ההכרזה על הבחירות הארציות קיימנו מפגש חשיפה לקראת פתיחת ההרשמה למחזור השני של קורס קשרי ממשל-כנסת. המפגש עסק באפשרויות ובדרכים של נציגי החברה האזרחית לקידום והשפעה במהלך תקופת הבחירות ועד לכינונה של הממשלה. לטובת מי שלא הצליחו להגיע למפגש, מצורף סיכום תמציתי.

עדי ארבל
השפעה על עבודת הכנסת הבאה

קתלין פאטן - חלופי

שמירה על קשר עם חברי קהילת הארגון היא חשובה מסיבות רבות. אחת מהן היא היכולת לגייס את חברי הקהילה להיות שותפים פעילים בצמיחת הארגון ובתמיכה בפעילויות. אחד הכלים היעילים בתקשורת עמם הוא דיוור ישיר. בפוסט זה נבקש לבחון כיצד ניתן להיעזר במכתבים ואימיילים באופן האפקטיבי ביותר.

קתלין פאטן
דיוור ישיר לחברי הקהילה

סטפן קלאוס - טקסט חלופי

בשביל לגייס כספים עבור הארגון או היוזמה שלנו, עלינו לשכנע אנשים לתרום לנו. הגופים והאנשים שמעניקים כסף מוצפים בהצעות אין סופיות, ובד"כ סקפטיים מאוד. הדרך הכי טובה לשכנע אותם לתמוך בנו היא לספר סיפור. סיפור יכול להיות משהו שעשינו ומה אנחנו רוצים לעשות.

סטפן קלאוס
הסיפור ככלי לגיוס משאבים

טקסט חלופי לדוגמא

בשנת 2018 נכנסו לתוקף במדינות האיחוד האירופי תקנות פרטיות חדשות, הנקראות GDPR. תקנות אלו נועדו להעניק לכל תושב באיחוד האירופי זכות להחליט מה יעשה במידע הנשמר אודותיו בגופים שונים, והן אינן מבחינות בין מידע שנשמר באירופה לבין מידע שנשמר בכל מקום אחר. משמעות הדבר היא שכל גוף המחזיק מידע, הכולל גם מידע על אזרחי האיחוד האירופי – כפוף לתקנות אלו, וחשוף לסנקציות כספיות משמעותיות אם לא יעמוד בהם כנדרש – בסכומים גבוהים במיוחד שיכולים להגיע למיליוני אירו.

מכיוון שעמותות רבות פועלות עם מאגרי מידע של חברי קהילה, עולה השאלה – מה נדרשת העמותה לעשות במסגרת התקנות החדשות בכדי שלא להפר אותן?

ג'סטין מרף
GDPR – לא לאירופאים בלבד

שמירת הקשר השוטף עם חברי הקהילה דורשת השקעה ומחשבה – איך לספר לקהילה על כל מה שאנחנו עושים בארגון וכמה שיותר בזמן אמת, אל מול הרצון לא להציק יותר מדי ולהמאיס עליהם את העדכונים. הפוסט שלפניכם מבקש לסקור את ההבדלים בין טלגרם לוואטסאפ, להציג את היתרונות והחסרונות בכל אחת מהן ולסייע לכם להחליט עם איזו מהשתיים לעבוד מול הקהילה שלכם.

נדב בן-דהן
טלגרם .vs וואטסאפ

יונתן ויינברג

כדי להניע שינוי חברתי שפורץ את הגבולות של הארגון, יש שני מרכיבים מרכזיים שארגון או יוזמה אזרחית צריכים לפתח: סיפור והתארגנות. הסיפור משקף את מטרות הקהילה / העמותה, החזון שלה, הצורך בה בעולם, והשינוי שהיא חורטת על דגלה. ההתארגנות היא הדרך בה אנו מניעים את האנשים שנמצאים איתנו לעשייה אזרחית.

יונתן ווינברג
לבנות קהילה אקטיבית

למגזר השלישי יש דימוי הרבה יותר 'פלואידי' מהמגזר העסקי. אחת המגמות החזקות שאנחנו רואים, היא ניסיון 'למקצע' את המגזר השלישי על בסיס תובנות מהמגזר העסקי. המגמה הזו ניזונה הרבה פעמים מהתורמים עצמם, שלהם יש ניסיון במגזר העסקי, והם רוצים 'לחנך' לאורו את המגזר השלישי. תמיד יש מה ללמוד ומכל אחד, אבל – הניסיונות הללו נועדו לכישלון.

ד"ר גלי סמבירא
עשרת הדיברות להשפעה חברתית

אקטיביסט שמקדם נושא, צריך בדרך כלל תקשורת. התקשורת מהווה מגבר לקידום הסוגייה הציבורית, או לחלופין, להציג אותה באור כל כך שלילי, באופן שיאיים על גדיעה של המיזם או המאבק בשלב מאוד מוקדם. בקיצור: התקשורת היא נשק, ומהווה מרכיב מרכזי בארגז הכלים של האקטיביסט.

תומר אביטל
סדר היום של העיתונאי – לאקטיביסט המתחיל

‎הפורום לחברה האזרחית‎