פוסט זה הינו פוסט שני בסדרה של שלושה פוסטים המבוססים על סדנת 'צלילה חופשית' החושפת את המתרחש מאחורי הקלעים של תקציב המדינה. את הסדנה העביר אברהם אסבן, מנכ"ל 'DNAidea – יוזמות לשם שינוי', והוא גם זה שהעלה על הכתב את הידע הנרחב שלו בתחום.
קישור לפוסט הראשון בסדרה: מי קובע את תקציב המדינה?
קישור לפוסט השלישי בסדרה: דלתות הכניסה לתקציב המדינה
עד לפני כעשור, כשהייתם שואלים "מי מבין את תקציב המדינה?" הייתם מקבלים את התשובה שקיימים רק כמה עשרות אנשים כאלו – אנשי אגף תקציבים במשרד האוצר, מספר אקדמאים, קצת חברי כנסת חרוצים ועוד כמה עיתונאים כלכליים או חנונים. חכמה נסתרת השמורה ליודעים לקרוא בין הספרות. היום המצב הוא שונה לחלוטין.
מספר אקטיביסטים עם לפטופים, קצת חוצפה והרבה יוזמה אזרחית הקימו אתר שמטרתו לקחת את ספר התקציב המשעמם, להנגישו לציבור הרחב (הקרדיט הגדול מגיע לארגון בשם 'הסדנא לידע הציבורי'; רוב הפוסט הזה מבוסס על הידע שהם הנגישו לעולם וסחטיין עליהם). עקרון העבודה שלהם היה פחות או יותר: "תנו לנו את הנתונים ואנחנו כבר נדע מה לעשות איתם". כך נולדה פלטפורמת 'התקציב הפתוח' שלאחר מכן אומצה בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה ומשרד האוצר וכיום נקראת – 'מפתח התקציב'.
הנתונים של 'מפתח התקציב' מגיעים ממקורות ממשלתיים רשמיים (למשל אתר מינהל הרכש הממשלתי) ומתעדכנים באופן רציף. הפלטפורמה עוקבת אחר חלוקת תקציב המדינה בין משרדי הממשלה, התחומים והתכניות השונות, וגם אחר יישומו והשתנותו המתמדת בעקבות העברות תקציביות.
כמו תקציב המדינה, הפלטפורמה בנויה לפי הסדר ההיררכי של ספרות תקציב המדינה: סעיף >> תחום פעולה >> תכנית ראשית >> תקנה. כעת נבהיר את היררכית סעיפי התקציב:
החלוקה למבנה ההיררכי של התקציב (2,4,6,8) מתבצעת בעיקר בעבודתם של אגף תקציבים ויחידות משרדי הממשלה. הדרג הפוליטי מצביעים על החלוקה כמקשה אחת (הצבעת חוק התקציב) ויכולים להביע הסתייגויות או לבקש שינויים בחלוקה בין הסעיפים השונים.
טיפ: רוצים לדעת מאיפה כדאי להתחיל את המחקר שלכם? להבין את הרציונל או התמונה הגדול של תקציב המדינה או משרד מסוים? לחצו כאן וקראו את קבצי 'עיקרי התקציב' של כל תחום או משרד שמעניין אתכם.
כיצד מאתרים סעיפים תקציביים באמצעות 'מפתח התקציב'?
פשוט מזינים את מה שמעניין אותנו בשורת החיפוש החופשי ונזין את שם התקנה / מספר התקנה. בתוצאות נוכל לראות באילו שנים התקנה הייתה בשימוש וכך לסנן את הרלוונטית ביותר עבורנו. ניתן גם לראות את ה- סעיף – תחום פעולה – תוכנית ראשית שבה נמצאת התקנה.
לסיום נמחיש את העניין בדוגמא יישומית של רצף רמות התקציב (שימו לב כיצד אנו 'נכנסים פנימה' במעבר בין צילומי המסכים):
כלומר ממשלת ישראל מתכננת להשקיע ב-2019 בתחום התעסוקה לבדו מעל לחצי מיליארד ש"ח. קצת פחות מעשירית התקציב יופנה להוצאות שכר ורוב התקציב מנותב לתמיכות, העברות לגופים אחרים ורכש. מה זה בעצם אומר לנו? שרובה המוחלט של הפעילות הממשלתית בתחום מבוצע בפועל על ידי גופים מחוץ לשירות המדינה (רכש חברתי בעגה הממשלתית; האם זה טוב? לדעתי כן אבל זה כבר דיון של תפיסות כלכליות).
תחום התעסוקה מחולק בתקציב המדינה למספר תחומי פעילות (4 ספרות תקציב, זוכרים?): עידוד תעסוקת הורים, הכשרה מקצועית, שירות התעסוקה, אוכלוסיות מיוחדות, רגולציה, מחקר ואכיפה וגם תחומים יותר מנהלתיים-פנימיים (שכר ותפעול, מנהלת השירות, רזרבה להתייקרות).
ניקח לדוגמא את אחד מתחומי הפעילות – הכשרה מקצועית:
ניתן לראות שהממשלה מתכננת להוציא על פעולות הכשרה מקצועית יותר מ-800 מיליון ש"ח בשנת 2019, כאשר גם כאן הרוב המוחלט של תקציב זה יבוצע על ידי גופים מחוץ לשירות המדינה (תמיכות, העברות, רכש). בוא נעשה זום-אין לאחד מתכניות הראשיות בתחום – הכשרת הנדסאים וטכנאים:
מכאן אנו יכולים להיכנס לפירוט של תקנה (8 ספרות) ספציפית. לדוגמא : מימון הכשרת הנדסאים וטכנאים לשנת התשע"ח, מלגות פר"ח, השתתפות בקרן לחיילים משוחררים וכו'. די פשוט, לא?
ברזולוציה הזו ניתן להבין בצורה מיטבית את התשובה לשאלה – מה קרה בפועל עם התקציב הספציפי? ניקח לדוגמא את התקנה של 'מימון הכשרת הנדסאים וטכנאים לשנת התשע"ח':
כשאתם מגיעים לעמוד תקנה תקציבית, 'מפתח התקציב' הכינו לכם גרף שמדגים את הפער בין תכנון התקציב (התקציב המקורי), התקציב לאחר שינויים (העברות בין סעיפים שונים) וביצוע התקציב בפועל:
בניתוח הגרפים האלו תגלו לרוב את 'הסיפור' שנמצא מאחורי תקנת הכספים האפורה. כך זה נראה בתקנה 'שלנו':
בפוסט הבא (והשלישי בסדרה) אענה על השאלה הכי מעניינת – מהן דלתות הכניסה לתקציב המדינה? שם אתאר את ההבדלים בין סוגי ההתקשרויות שיש לממשלה עם גופים חיצוניים (מהמגזר העסקי ו/או החברה האזרחית) ואיך זה יכול להיות מעניין עבורנו.
