פוסט זה מבוסס על המדריך ליועץ החקיקה שהפיקה הלשכה המשפטית של הכנסת, ותודתנו נתונה לה. יזמים וארגונים חברתיים המעוניינים לקדם חקיקה, יוכלו להסתייע רבות במדריך זה בבואם לעבוד עם חברי כנסת ואנשי צוותם.
פוסט זה הינו פוסט שלישי בסדרה של שלושה פוסטים המבוססים על סדנת 'צלילה חופשית' החושפת את המתרחש מאחורי הקלעים של תקציב המדינה. את הסדנה העביר אברהם אסבן, מנכ"ל 'DNAidea – יוזמות לשם שינוי', והוא גם זה שהעלה על הכתב את הידע הנרחב שלו בתחום.
פוסט זה הינו פוסט שני בסדרה של שלושה פוסטים המבוססים על סדנת 'צלילה חופשית' החושפת את המתרחש מאחורי הקלעים של תקציב המדינה. את הסדנה העביר אברהם אסבן, מנכ"ל 'DNAidea – יוזמות לשם שינוי', והוא גם זה שהעלה על הכתב את הידע הנרחב שלו בתחום.
לרגל ההכרזה על הבחירות הארציות קיימנו מפגש חשיפה לקראת פתיחת ההרשמה למחזור השני של קורס קשרי ממשל-כנסת. המפגש עסק באפשרויות ובדרכים של נציגי החברה האזרחית לקידום והשפעה במהלך תקופת הבחירות ועד לכינונה של הממשלה. לטובת מי שלא הצליחו להגיע למפגש, מצורף סיכום תמציתי.
פוסט זה הינו פוסט ראשון בסדרה של שלושה פוסטים המבוססים על סדנת 'צלילה חופשית' החושפת את המתרחש מאחורי הקלעים של תקציב המדינה. את הסדנה העביר אברהם אסבן, מנכ"ל 'DNAidea – יוזמות לשם שינוי', והוא גם זה שהעלה על הכתב את הידע הנרחב שלו בתחום.
לארגונים רבים, חלק משמעותי מהכסף אותו יקבלו בתרומות יהיה ממספר תורמים קטן, שיתרמו סכומי כסף גדולים. עבור ארגונים כאלה, יצירת קשר אישי עם תורם גדול, ולאחר מכן שימור וחיזוק שלו, הינם אתגרים משמעותיים, ובכך נדון בפוסט זה.
שמירה על קשר עם חברי קהילת הארגון היא חשובה מסיבות רבות. אחת מהן היא היכולת לגייס את חברי הקהילה להיות שותפים פעילים בצמיחת הארגון ובתמיכה בפעילויות. אחד הכלים היעילים בתקשורת עמם הוא דיוור ישיר. בפוסט זה נבקש לבחון כיצד ניתן להיעזר במכתבים ואימיילים באופן האפקטיבי ביותר.
בשביל לגייס כספים עבור הארגון או היוזמה שלנו, עלינו לשכנע אנשים לתרום לנו. הגופים והאנשים שמעניקים כסף מוצפים בהצעות אין סופיות, ובד"כ סקפטיים מאוד. הדרך הכי טובה לשכנע אותם לתמוך בנו היא לספר סיפור. סיפור יכול להיות משהו שעשינו ומה אנחנו רוצים לעשות.
בשנת 2018 נכנסו לתוקף במדינות האיחוד האירופי תקנות פרטיות חדשות, הנקראות GDPR. תקנות אלו נועדו להעניק לכל תושב באיחוד האירופי זכות להחליט מה יעשה במידע הנשמר אודותיו בגופים שונים, והן אינן מבחינות בין מידע שנשמר באירופה לבין מידע שנשמר בכל מקום אחר. משמעות הדבר היא שכל גוף המחזיק מידע, הכולל גם מידע על אזרחי האיחוד האירופי – כפוף לתקנות אלו, וחשוף לסנקציות כספיות משמעותיות אם לא יעמוד בהם כנדרש – בסכומים גבוהים במיוחד שיכולים להגיע למיליוני אירו.
מכיוון שעמותות רבות פועלות עם מאגרי מידע של חברי קהילה, עולה השאלה – מה נדרשת העמותה לעשות במסגרת התקנות החדשות בכדי שלא להפר אותן?
שמירת הקשר השוטף עם חברי הקהילה דורשת השקעה ומחשבה – איך לספר לקהילה על כל מה שאנחנו עושים בארגון וכמה שיותר בזמן אמת, אל מול הרצון לא להציק יותר מדי ולהמאיס עליהם את העדכונים. הפוסט שלפניכם מבקש לסקור את ההבדלים בין טלגרם לוואטסאפ, להציג את היתרונות והחסרונות בכל אחת מהן ולסייע לכם להחליט עם איזו מהשתיים לעבוד מול הקהילה שלכם.
