קמפיין מימון המון נשען על שתי רגליים חזקות, שבלעדיהן קשה מאוד להצליח בו – קהילה ותוכן. בנייה נכונה של שני האלמנטים הללו היא הדרך הטובה ביותר להצליח לעמוד במטרות שקבענו לקמפיין ולבנות קהל תומך שמתחבר למטרה ולארגון שלנו.
הממשלה היא גוף שכל אקטיביסט חייב להכיר, אם ברצונו לקבל לגיטימציה, תקציבים, ולהגדיל את השפעתו. איך מצליחים לעבוד עם הממשלה למרות סבך הבירוקרטיה והסרבול?
אין כמעט סוגיה ציבורית בישראל כיום שאיננה מגיעה לפתחה של מערכת המשפט. אקטיביסטים הרוצים לפעול לשינוי – חייבים להכיר את הכלים הקיימים במערכת זו.
הכנסת היא זירת הזירות, המקום אליו עולים פעילי חברה אזרחית לרגל ברצונם לשנות מדיניות. מהם הכלים העומדים לרשותם, ומהם כללי העשה ולא תעשה בפעילות אזרחית בכנסת? עיבוד הרצאותיהם של עו"ד גיל ברינגר ועו"ד אילה לונדנר
כדי להניע שינוי חברתי שפורץ את הגבולות של הארגון, יש שני מרכיבים מרכזיים שארגון או יוזמה אזרחית צריכים לפתח: סיפור והתארגנות. הסיפור משקף את מטרות הקהילה / העמותה, החזון שלה, הצורך בה בעולם, והשינוי שהיא חורטת על דגלה. ההתארגנות היא הדרך בה אנו מניעים את האנשים שנמצאים איתנו לעשייה אזרחית.
למגזר השלישי יש דימוי הרבה יותר 'פלואידי' מהמגזר העסקי. אחת המגמות החזקות שאנחנו רואים, היא ניסיון 'למקצע' את המגזר השלישי על בסיס תובנות מהמגזר העסקי. המגמה הזו ניזונה הרבה פעמים מהתורמים עצמם, שלהם יש ניסיון במגזר העסקי, והם רוצים 'לחנך' לאורו את המגזר השלישי. תמיד יש מה ללמוד ומכל אחד, אבל – הניסיונות הללו נועדו לכישלון.
הדימוי הרווח של אסטרטגיה, כפי שהוא מוכר לרובנו, הוא של משחק שחמט. אבל האמת היא שאסטרטגיה של מאבק אזרחי היא דומה בהרבה למשחק כדורעף
כשמבקשים ממני להציג את עצמי אני אומר שאני כתביסט, שזה שילוב של כתב ואקטיביסט. אקטיביסטים דופקים כל הזמן בדלת של התקשורת ומרגישים שהם צריכים אותה כדי לקדם את המאבק שלהם. אבל האמת היא, שעיתונאים צריכים את האקטיביסטים לא פחות.
