סעיף 46 לעמותות

במדריך זה תמצאו הסבר מהו אישור לפי סעיף 46 למס הכנסה, מה מטרתו, מהם הקריטריונים למימושו ומהם יתרונות הסעיף לעומדים בקריטריונים.

המדריך מבוסס על הרצאתה של עו"ד מעיין קוסלבסקי, בעלת משרד לעריכת דין – מעיין קוסלבסקי העוסק בין היתר בדיני עמותות, מלכ"רים ותאגידים, מיזמים עסקיים וחברתיים והליכי ביקורת. למעיין ניסיון של למעלה מעשור בעבודה עם המגזר השלישי. לשאלות ולבירורים ניתן לפנות למעיין – maayan@lawmk.co.il.

מהו אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

סעיף 46 לפקודת מס הכנסה קובע כי אדם יחיד או תאגיד התורם למוסד ציבורי, המוכר ככזה ומחזיק באישור תואם ותקף לפי סעיף זה, זכאי לזיכוי מס משמעותי. גובה הזיכוי לחברות עומד על 23%, בעוד הזיכוי ליחיד עומד על 35%. נכון להיום (8 במרץ 2022), סכום התרומה המינימלי המעניק זיכוי מס עומד על סך של 190 ש״ח.

יש לשים לב כי אישור לפי סעיף 46 עוסק בתרומה למוסד ציבורי בלבד ומעניק הטבת מס לתורם וקיימות עמותות או חברות לתועלת הציבור (חל״צ) שאינן מוכרות כמוסד ציבורי לעניין סעיף 46.

סעיף 46: המסגרת החוקית

שמו של האישור – סעיף 46 (הקרוי גם על ידי רבים כ-״טופס 46״), מובא מתוך סעיף 46א לפקודת מס הכנסה. בחוזר מס הכנסה משנת 2001 ניתנו קווים מנחים לקביעת מוסד ציבורי לעניין סעיף 46. בשנת 2015 עודכן החוזר והוכנסו בו שינויים ותיקונים חשובים. באפשרותה של ועדת הכספים של הכנסת, החותמת הסופית באישור עמותה כמוסד ציבורי, לאשר או לדחות בקשות אלה.

מטרת האישור

המטרה הינה הקלה על פעילותם של מוסדות ציבור בתחומים הקבועים על-פי חוק, ועידוד תרומות לפעילות ציבורית בהיקף משמעותי יותר. למעשה, מדובר בהטבת מס עקיפה מטעם המדינה המוענקת לתורמים ובכך מסייעת לאותם גופים להגדיל את הכנסותיהם.

שלבי קבלת האישור למעמד של מוסד ציבורי

יש להכין בקשה מסודרת להכרה כמוסד ציבורי לעניין סעיף 46. את הבקשה יש להגיש למחלקת מוסדות ציבור ומלכ"רים ברשות המיסים. לאחר שהמחלקה מוודאת כי צורפו כלל המסמכים הנדרשים, מופקד מפקח על הבקשה. אם הבקשה עומדת בכל התנאים, לא רק הבירוקרטיים אלא גם המהותיים יותר – אופי העמותה ופעילותה, מועברת הבקשה לוועדה פנימית של רשות המיסים והמפקח מחליט האם להמליץ לוועדה לאשר אותה. הוועדה קובעת האם להעניק מעמד של מוסד ציבורי לעמותה או לחל״צ. אם ניתן אישור, עוברת הבקשה לאישורה הסופי בוועדת הכספים של הכנסת.

כאשר עמותה או חל"צ מקבלים את האישור הסופי, עליהם לשים לב להערות בגוף האישור. במעמד הגשת הבקשה, העמותה המגישה נדרשת לחתום כי היא עומדת בהתחייבויות ובתנאים מסוימים. עם הזמן שינויים מתרחשים ויש לשים לב שהעמותה אינה חורגת מאותם תנאים להם התחייבה, חריגה שעלולה להביא לשלילת האישור.

תוקף האישור

האישור תקף למשך שלוש שנים.

בעמותות חדשות ובעמותות עם מחזור כספי נמוך או גבולי, תוקף האישור הינו במרבית המקרים למשך שנה אחת בלבד. במקרה כזה נדרש, בדרך כלל, להגיש בקשה לחידוש.

לעמותות ותיקות יותר ולכאלה שאושרו לשלוש שנים, האישור יתחדש באופן אוטומטי ויזום על ידי רשות המיסים לשלוש שנים נוספות, אלא אם נמצא ליקוי בהתנהלות העמותה. למשל: אם הוחלט על מינוי חשב מלווה לעמותה, עלו ממצאים לא תקינים במסגרת ביקורות, ליקויים בפעילות העמותה או דו"ח ביקורת שמעלה סימני שאלה. במקרה כזה תידרש העמותה לפנות למחלקת מוסדות ציבור ומלכ"רים ברשות המיסים ולסדר את הדרוש תיקון.

סעיף 46 – אמת ושקר

ישנם מיתוסים רבים בנושא סעיף 46 שראוי לעמוד עליהם ולנפץ אותם:

"עמותות ללא סעיף 46 אינן יכולות לגייס כספים ותרומות" – לא נכון

כל עמותה רשומה רשאית לגייס תרומות, לרשום אותן על פי חוק ולהוציא קבלות.

עם זאת, פוטנציאל גיוס התרומות של עמותה ללא סעיף 46 נמוך משמעותית, כיוון שמרבית התורמים הגדולים יבקשו אישור בתוקף כחלק משיקולי מס.

"עמותות חדשות לא יכולות לקבל אישור לפי סעיף 46" – בעבר היה נכון, השתנה

בעבר דרשה רשות המיסים כי רק עמותה או חל"צ עם פעילות רציפה של שנתיים לפחות ועם אישור ניהול תקין יוכלו להגיש בקשה ולקבל אישור. הדרישה הזו השתנתה. כיום כל עמותה עם שנת פעילות אחת שבאפשרותה לייצר דו"ח כספי עם מחזור שנתי של 30,000 ₪ או שבאפשרותה להוכיח היקף הכנסות כזה (ראו פירוט להלן) שיוצג לרשות המיסים, יכולה להתחיל בתהליך לקבלת האישור.

כמו כן, כל עמותה חדשה יכולה לקבל מרשם העמותות אישור הגשת מסמכים בעת הגשת הדיווחים, המהווה מעין "אישור ניהול תקין זמני" ומשמש כתחליף לאישור ניהול תקין מבחינת מחלקת מוסדות ציבור ומלכ"רים ברשות המיסים. עם אישור זה ניתן למעשה להתחיל את תהליך הגשת הבקשה.

"עמותות יכולות לקבל אישור לפי סעיף 46, ללא קשר להיקף מחזור הפעילות שלהן" – לא נכון

רק עמותות עם מחזור כספי בסך של 30,000 ש״ח לפחות בשנת הפעילות האחרונה רשאיות להגיש בקשה. למשל, עמותה ותיקה שהמחזור השנתי האחרון ירד מ־30,000 ש״ח, לא תוכל להגיש בקשה. בהקשר זה יש לציין כי 30,000 השקלים חייבים להיות בכסף, לא בשווה כסף. כלומר, אפשר לכלול סכומים בשווה כסף בדו״ח אך הכנסה זו לא תילקח בחשבון במסגרת הדרישה להיקף של 30,000 ₪.

בנוסף, הדו״ח חייב לכלול היקף שנתי של שנת המס הקלנדרית. כך למשל עמותה חדשה שקיימת רק חצי שנה אבל הצליחה לגייס בתקופה זו 30,000 ש״ח, נחשבת כמי שיש לה שנת פעילות בהיקף הכספי הנדרש. זו הסיבה שעמותות רבות נרשמות במחצית השנייה של השנה או לקראת סוף השנה. הן מגייסות את הסכום הנדרש וכבר בשנה העוקבת יכולות לבקש את האישור המיוחל. עם זאת, צריך לזכור שכיוון שמדובר בעמותה חדשה עם מחזור נמוך יחסית, תוקף האישור יהיה לרוב לשנה אחת בלבד.

יש לשים לב כי מדובר בדרישה למחזור ההכנסות. הלוואה שתילקח לצורך כך לא תיכלל בחישוב כיוון שהיא תירשם כהתחייבות ולא כהכנסה.

"כל עמותה, בכל תחום, יכולה לקבל אישור לפי סעיף 46" – לא נכון

רק עמותות שעוסקות במטרות ציבוריות שמצוינות בסעיף 9(2) (דת, תרבות, חינוך, בריאות, סעד, ספורט וכיו"ב) יוכלו להיות מוכרות כמוסד ציבורי. כמובן לאחר בחינת פעילותן ועמידתן ביתר התנאים.

עמותות שעיקר פעילותן הוא איגוד מקצועי או שפעילותן אינה מיועדת לקהל הרחב, גם אם מטרתן ציבורית לכאורה, אינן עונות על ההגדרה של מטרה ציבורית כמוגדר בסעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

"עמותות בתחום הספורט לא יכולות לקבל אישור לפי סעיף 46" – לא נכון

תחום הספורט הוא בבחינת מטרה ציבורית המנויה בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה. רשות המיסים בוחנת כל עמותה באופן פרטני ובודקת האם היא עומדת בתנאים שנקבעו והאם פעילותה אינה אופיינית יותר לפעילות עסקית מאשר למלכ"רית.

עמותות רבות בתחום מוותרות מראש כיוון שהן אכן פועלות כגוף מסחרי (ועדי ספורט, עמותות או גופים שמביאים שחקנים מחו"ל, וכו׳). במאפיינים אלו העמותות אינן עונות על ההגדרה של פעילות ציבורית ולכן רשות המיסים לא תאשר אותן.

עם זאת, יש לא מעט עמותות ספורט שעונות על הקריטריונים ויכולות להיות מוכרות על ידי רשות המיסים לצורך קבלת האישור.

"עמותה ללא סעיף 46 יכולה לגייס תרומות באמצעות עמותה שכן מחזיקה באישור" – לא נכון

עמותות שברצונן להתחיל בהליך קבלת האישור, נדרשות, כחלק מההתחייבויות עליהן חתמו עם רשות המיסים, שלא להעביר כספים או לתקצב עמותות אחרות שאין להן סעיף 46. עמותה שברשותה סעיף 46 רשאית לתקצב ולתמוך רק בעמותות מאושרות אף הן.

עמותה מאושרת שמתקצבת עמותה ללא סעיף 46, מסתכנת בשלילת האישור.

במקרה של שיתוף פעולה בין עמותות, מומלץ לבדוק כל מקרה לגופו מול בעלי מקצוע בתחום ולעיתים במסגרת השיקולים לבדוק מול רשות המיסים.

סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה

מהו "מוסד ציבורי"

סעיף 46 מכיר בעמותות או חל"צ כמוסד ציבורי לעניין תרומות ומפנה להגדרה הקבועה של "מוסד ציבורי" בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, ממנו נגזרים התנאים לקבלת סעיף 46.

"מוסד ציבורי" מוגדר כחבר בני אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה, או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובים זה לזה, הקיימים ופועלים למטרה ציבורית.

בשפה פשוטה יותר, אלה גופים הזכאים להיות מוכרים כמוסד ציבורי:

  • עמותה עם שבעה חברים לפחות, שרובם אינם קרובי משפחה
  • חל"צ עם שבעה בעלי מניות לפחות, שרובם אינם קרובי משפחה
  • הקדש שרוב נאמניו אינם בעלי קרבה משפחתית

נכון להיום אגודה שיתופית לא נכללת ברשימת הזכאים.

מהי "מטרה ציבורית"

מטרה שעניינה דת, תרבות, חינוך, עידוד התיישבות, מדע, בריאות, סעד, ספורט, או כל מטרה אחרת שהוגדרה כציבורית על ידי שר האוצר.

נכון להיום אלה המטרות הנוספות שאושרו על ידי השר:

  • עידוד החיסכון לחינוך תיכוני ולחינוך גבוה
  • מטרות האגודה למען ביטחון ישראל – הקרן להתעצמות צה"ל
  • מתן שירותים מוניציפליים ליישובים באזור יהודה, השומרון ורמת הגולן
  • מניעת תאונות
  • תנופה לצמיחה – לסיוע למניעת אבטלה במשק
  • קרן ג'נסיס – לקידום ופיתוח הנגב
  • סיוע ליישובים במצוקה
  • קליטת עלייה
  • סיוע לחיילים משוחררים
  • פעילות למען טוהר מידות בשירות הציבורי ומנהל תקין
  • שמירה על איכות הסביבה למען הכלל
  • הגנה על זכויות האזרח בישראל
  • הגנה אזרחית על ביטחון תושבי ישראל מפני מלחמה או פעולות איבה
  • פעילות לקידום וטיפוח מגזר ההתנדבות בישראל ומנהל תקין במוסדות ציבור
  • עידוד תעסוקה והכשרה מקצועית של אוכלוסיות חלשות
  • סיוע למוסד ציבורי בקידום יכולותיו הכלכליות, הארגוניות או הניהוליות

הגשת בקשה

המסמכים הנדרשים

הבקשה תוגש במסגרת טופס 5245 בליווי המסמכים הנדרשים:

  • פרטים על פעילות המוסד
  • מסמכי התאגדות
  • רשימת המייסדים ונושאי התפקידים
  • דו"חות כספיים – לפחות מהשנה האחרונה
  • כתב התחייבות ונספחיו ובו כלל ההתחייבויות (כגון שכר עובדי מנהלה, הוצאות הנהלה והוצאות כלליות) שעל המוסד המבקש לעמוד בהם
  • רישום במס הכנסה
  • רישום במע"מ
  • אישור ניהול תקין במרשם העמותות או רשם ההקדשות. כאמור, במקום אישור ניהול תקין, ניתן להגיש אישור על הגשת מסמכים שהוא מעין אישור ניהול תקין זמני.

תנאים מקדמיים

  • מחזור פעילות שנתי מינימלי של 30,000 ש״ח, בכסף ולא בשווה כסף.
  • איסור חלוקת רווחים וטובות הנאה בין חברי העמותה.
  • תקופת פעילות מינימלית של שנה אחת.
  • אישור ניהול תקין מרשם העמותות או רשם ההקדשות. ניתן להסתפק באישור על הגשת מסמכים.
  • הגשת דו״חות למס הכנסה.
  • הלימה בין הפעילות לנוסח המטרות ולתקנון.
  • קרבה משפחתית בין חברי העמותה או בין בעלי המניות – יכולה להתקיים קרבה משפחתית אך ללא רוב בין החברים. כלומר, במקרה של שבעה חברי עמותה או בעלי מניות, ארבעה מתוכם לפחות חייבים שלא להיות בעלי קרבה משפחתית כלל.
  • אי מתן תמורה כנגד תרומה – מקרים בהם נמכר שירות ועבורו הוצאה קבלה בגין תרומה ולא בגין השירות אינם עומדים בקנה אחד עם החוק ודרישות רשות המיסים. עם זאת, תשורה או מכתב הערכה אינם נחשבים כתמורה.
  • אישורים ורישיונות על פי החוק. למשל עמותות שעוסקות בתחום החינוך או בתחום הרווחה מחויבות מכוח פעילותן לקבל אישורים ורישיונות ממשרד החינוך או הרווחה.
  • שיעור הוצאות ביחס למחזור בהתאם לפירוט המדרגות של רשות המיסים. עמותה עם היקף מחזור של עד 10 מיליון ש״ח, אזי שיעור כלל ההוצאות, הנהלה וכלליות, לא יעלה על 22%. ככל שהיקף המחזור של העמותה גדול יותר, כך אחוז השיעור הנדרש בין ההוצאות (הנהלה וכלליות) לבין המחזור קטן יותר. עם זאת, בשנים הראשונות להקמתה של עמותה, רשות המיסים מתחשבת במקרים של חריגה מצומצמת מעבר ל־22%.
  • שכר עובדי הנהלה. רשות המיסים בודקת את שכר עובדי ההנהלה בהשוואה לזה המקובל בשוק, כדי לוודא שאין חריגה מעבר לתנאי השכר של בעלי תפקידים במגזר הציבורי ובחברות ממשלתיות. יש לשים לב לכך בעת קביעת השכר.
  • בחינת קיומה של פעילות עסקית. רשות המיסים מבצעת בדיקות ומוודא האם פעילות של עמותות אכן ציבורית ואיננה מתאימה יותר לעסק מסחרי. למשל, גני ילדים ומועדוני יום שאינם עומדים בתנאי מלכ״ר, לראיית רשות המיסים, ונכון יותר שיפעלו תחת עוסק מורשה או חברה בע"מ. במקרים בהם עמותה משכירה שטחים או נכסים שברשותה או מקבלת הכנסות מפעילות עסקית כלשהי, בודקת רשות המיסים האם מדובר בפעילות עסקית מהותית העולה על 25% מסך הפעילות.
  • פעילות המתנהלת בישראל. פעילות המתנהלת בחו"ל מוכרת על ידי רשות המיסים כפעילות וכמטרה ציבורית רק כאשר היא בעלת זיקה לישראל או לתושביה. למשל, עמותה הפועלת בחלקה בחו"ל במטרה לסייע ליהודים ותושבי ישראל שנמצאים שם, נחשבת כבעלת זיקה ורשות המיסים תקבל את בקשתה ללא צורך באישורים נוספים. במקרה שבו לא מתקיימת כלל זיקה בין הפעילות לבין ישראל ו/או תושביה או שהעמותה לא הוכיחה זיקה כאמור, הדבר יהיה טעון את אישור משרד החוץ.

שימו לב, עמותות הנמצאות כבר בהליך הרישום מומלץ להן לאמץ את התקנון המצוי ולשנות את סעיפים 21 ו־22. זאת על מנת לחסוך בהמשך את הצורך להתאים את התקנון שלהם לדרישות של רשות המיסים.

מקרים שבהם הבקשה עלולה להידחות על הסף

  • המוסד לא מקיים פעילות או מטרה ציבורית לדעת רשות המיסים.
  • אי עמידה בתנאים ובקווים המנחים הקבועים בחוזר מס הכנסה.
  • מחזור הכנסות נמוך מ-30,000 ש״ח.
  • המוסד לא מחזיק אישור ניהול תקין או אישור הגשת מסמכים.
  • עמותה שפעילותה נוגדת את ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, פוגעת בתקנת הציבור, כרוכה בהפרת חוק או פוגעת בביטחון המדינה.
  • עמותה שפעילותה מסייעת באופן ישיר או עקיף לפעילות פוליטית.
  • עמותה שפעילותה מיטיבה עם קבוצה סגורה, מועדון סגור או איגוד מקצועי. מבחינת רשות המיסים מדובר בפעילות פרטית לחלוטין. העמותה תוכל להיות מוכרת מבחינת סעיף 9(2) לפי פקודת מס הכנסה וליהנות מפטור מתשלומי מס הכנסה ומע"מ בגין הכנסותיה, אבל לא תוכר לפי סעיף 46. איגודים מקצועיים וקבוצות סגורות זכאים לרוב לאישור שונה, הסותר את האישור לפי סעיף 46.

עמותות עם מטרות פוליטיות

עמותות המסייעות, בצורה ישירה או עקיפה, למטרה פוליטית־מפלגתית, לא יוכרו על ידי רשות המיסים כמוסד ציבורי לעניין סעיף 46. על עמותות מעין אלה ייתכן ויוטל פיקוח מטעם מבקר המדינה, לאור התיקונים של חוק המפלגות וחוק מימון מפלגות.

עמותות שפועלות לקידום זכויות אדם וזכויות חברתיות, קידום ההתיישבות בארץ, הגנה על ביטחון תושבי ישראל מפני מלחמה או פעולות איבה – כל אלה נחשבות כמטרות ציבוריות – והן יוכלו לעמוד בתנאים של סעיף 46.

עמותות המנהלות גמ"ח או מלוות ללא ריבית

המאבק של בנק ישראל והמפקח על הבנקים בכל הקשור להלבנת הון, הביא לחקיקת חוק, שצפוי להיכנס לתוקף בשנת 2023 ככל הנראה, שמטרתו הסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים. זהו ניסיון לפתח רגולציה בתחום של מתן הלוואות ללא ריבית על ידי גופים לא בנקאיים שאינם מפוקחים.

החוק צפוי להטיל על עמותה או חל"צ שמעניקות הלוואות חובת רישוי מבנק ישראל או מהרשות לניירות ערך, זאת בהתאם לאופי הפעילות. תקנות מכוח זה טרם הוסדרו והוקנו נכון להיום (מרץ 2022) ועל כן רשות המיסים מנעה תחילה מעמותות כאלה את האפשרות לגשת לתהליך של אישור לפי סעיף 46, אלא אם העמותה העבירה התחייבות כתובה לפיה תימנע מלפעול בתחום ולא תעניק הלוואות. כיום, עמותה או חל"צ שפועלות במישור הזה ומעוניינת בסעיף 46 נדרשות לחתום על כתב התחייבות, לפיו במקרה שחובת הרישוי תצא לפועל יהיה עליה לדאוג ולפעול לרישוי מתאים.

החוק אומנם עדיין לא בתוקף, אך כדאי להיערך כנדרש לכניסתו לתוקף.

ועדת הכספים של הכנסת

אישור ועדת הכספים הוא השלב האחרון בתהליך, שלב זה לארוך כחצי שנה. אחת לחודש מתכנסת הוועדה לטובת עניין זה. בשנתיים האחרונות, בשל סבבי הבחירות ובשל מגפת הקורונה, התכנסה הוועדה רק אחת לכמה חודשים ונוצר "צוואר בקבוק" באישורי סעיף 46.

התדמית שנוצרה לוועדה לפיה היא משמשת כ"חותמת גומי" לרשות המיסים, אינה נכונה. קיים נוהל עבודה של הוועדה שרוענן, הקובע כי חבר ועדה יכול לבקש דיון ספציפי לגבי עמותה או חל"צ מסוימות (כזכור, לאחר שרשות המיסים כבר אישרה אותן). במקרה שייקבע דיון כזה, הוא יתקיים בישיבת הוועדה הבאה ואליו יזומנו נציגי העמותה או החל"צ.

כחלק מחידוש הנוהל נקבע כי ועדת הכספים רשאית לדחות בקשה אם מצאה שמטרות העמותה או פעילותה שנויות במחלוקת ציבורית עמוקה. לדחייה מעין זו נדרש רוב מיוחד של 2/3 מחברי הוועדה, כשלפחות 1/3 מהם מהאופוזיציה.

שימוש בנוהל הזה נעשה פעמיים, כאשר אחד מהם היה המקרה של עמותת ״יחד רמת השרון״, שעיקר פעילותה הוא המרת דת. במקרה זה, רשות המיסים אישרה את הבקשה, אך ועדת הכספים התנגדה והבקשה נדחתה. עתירה הוגשה לבג״ץ נגד ההחלטה, ובפסיקתו קבע בית המשפט כי הוועדה חרגה מתפקידה ועל כן ביטל את החלטת הוועדה.

מקרים בהם יישלל או לא יוארך האישור לפי סעיף 46

  • אי הגשת דו״חות במשך שנתיים רצופות.
  • חריגה בהוצאות הנהלה וכלליות, תוך מתן התחשבות לעמותות בתחילת דרכן.
  • ניהול פנקסים שלא כדין או אי עמידה בהוראות ניהול ספרים.
  • כשחלק מהותי מפעילות המוסד אינו מיועד להשגת המטרה הציבורית שלשמה הוקם.
  • כשמוסד משנה את מטרותיו או את הוראות התקנון באופן שאינו תואם את דרישות רשות המיסים. כל שינוי חייב להיבחן על ידי הרשות לפני יישומו, לוודא שאין חריגה שמבטלת את תוקף האישור.

במקרה של שלילה או אי הארכה, העמותה צפויה לקבל פחות תרומות ותקצוב מקרנות כמו גם צמצום ניכר מהמענקים מקולות קוראים, כיוון שרבים מהם מתנים זאת בקיומו של האישור.

הקשר בין סעיף 46 לבין מיסוי מקרקעין בעמותות

סעיף 49ב(6) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי מוסד ציבורי (המוכר לפי סעיף 46) המוכר דירת מגורים שהתקבלה בירושה, יהיה פטור ממס שבח בעת המכירה, בתנאים מסוימים. זאת מתוך מטרה לעודד הורשת דירות למוסדות ציבור. עם זאת, אלו מקרים חריגים יחסית.

מקרה שכיח יותר הוא מתן פטור ממס שבח במכירת מקרקעין אחרים (שאינם דירות מגורים בהכרח) על ידי מוסד ציבורי, כקבוע בסעיף 61 לחוק מס מקרקעין. זאת כיוון שמוסד ציבורי שהוכר לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, ייחשב גם כמוסד ציבורי לצורך סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין.

משמעות הפטור

עמותה במקרה כזה יכולה לקבל פטור מלא או יחסי ממס במכירת זכות במקרקעין. עם זאת, הזכאות תלויה במשך התקופה בה המוסד החזיק בנכס ולתקופה בה עשה שימוש בנכס.

במקרה שהמקרקעין הנמכרים היו בידי המוסד הציבורי במשך שנה לפחות, ושימשו במישרין לפעילותו למשך 80% מהזמן, לפחות (השכרת הנכס אינה נחשבת כשימוש ישיר) – יינתן פטור מלא ממס שבח. במידה ולא, יינתן פטור חלקי בהתאם לנוסחה שקבועה בסעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין.

פטור ממס במכירת הזכות במקרקעין למוסד ציבורי יינתן רק לגופים שהוכרו ככאלה.

מס רכישה – תקנה 3 לתקנות מיסוי מקרקעין

ברכישת מקרקעין, עמותות המוכרות כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 והן בעלות אישור בתוקף זכאיות להקלה במס רכישה. מוסד ציבורי המחזיק באישור לפי סעיף 46 יהיה חייב במס רכישה בשיעור של 0.5% משווי הזכות במקרקעין הנמכרים, במקרה בו משמשים המקרקעין את המוסד במישרין או ישמשו אותו בעתיד. מדובר בפטור חלקי העומד על שיעור של כ־90%.

במקרה שלעמותה יש כוונה ידועה לרכוש מקרקעין, מומלץ להגיש קודם את הבקשה לאישור על פי סעיף 46, על מנת למנוע את החבות במס.

בהצלחה

המדריך נערך על ידי רינה נקונצ'ני, רכזת הידע של הפורום לחברה האזרחית

נגישות
‎הפורום לחברה האזרחית‎