מבוא להגשת בקשות לוועדת עזבונות

המדריך מנגיש את תחום התמיכות מעזבונות. תמצאו בו מידע על מי רשאי להגיש בקשת תמיכה, תפקיד הוועדה ושלבי התהליך, הקול הקורא והמועדים, יתרונות וחסרונות ומבחר עצות מועילות.

המדריך מבוסס על סדנה בהובלת אוריאן לוגסי, בעלת תואר שני במנהל עסקים וייעוץ ארגוני. בין תפקידיה שימשה כיועצת במשרד לשירותי דת בתחום העברת כספים ומלכ"רים. כיום פועלת אוריאן כיועצת ארגונית ומסייעת בהקמת מיזמים אזרחיים באמצעות גיוס תקציבים מחברות עסקיות, מקרנות בארץ ומחו"ל וממקורות ממשלתיים.

 

מהי ועדת העזבונות?

ועדת העזבונות עוסקת בירושה כאשר אדם שהלך לעולמו החליט להוריש את כל נכסיו לטובת המדינה, או למוסדותיה או למטרות צדקה (על פי החלטת הנפטר – ייתכן והגדיר מטרה כללית או ייעודית).

עיזבון מתאר מונח משפטי שמתייחס לירושה של אדם לאחר מותו – הון כלכלי, הנדל"ן שברשותו, הרכוש, הזכויות והחובות.

ועדת העזבונות הוקמה על ידי ממשלת ישראל בשנת 1990. מאז ובמסגרת תפקידה היא מרכזת את העזבונות שלא יועדו לגוף מסוים אלא כוונו למטרת צדקה כללית. מדי שנה הוועדה מקצה תמיכות מתוך עזבונות המדינה, זאת באמצעות פרסום קול קורא המתאר את הקריטריונים שהוגדרו. חשוב לציין שהמקור התקציבי של הוועדה כולו אינו חלק מקופת המדינה ומהווה תקציב נפרד.

לרשותכם המסמכים הרלוונטיים לשנת 2023 – 

תודתנו נתונה לחברת DNAidea על פיתוח רשימת התמיכות העיקריות.

מי רשאי להגיש בקשות תמיכה?

משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות לתועלת הציבור (חל"צ), הקדשים, עמותות בעלות אישור ניהול תקין (אישור רשמי של רשם העמותות).

ועדת העזבונות מחלקת בשני מסלולים את התמיכות הכספיות לארגונים:

  • מסלול אחד: עיזבונות מיועדים

אלו למעשה עיזבונות בנושאים מיועדים לפי החלטת הנפטר. בכל שנה הוועדה מפרסמת רשימת נושאים שמיועדים להם תקציבים. עיזבונות אלה מאופיינים לרוב בסכומים נמוכים יותר באופן יחסי (החציון עומד על 30,000 ₪).

שימו לב, כדאי לבקש תקציב המותאם למחזור השנתי של העמותה.

הנושאים השכיחים שמופיעים מדי שנה ברשימת העזבונות המיועדים הם – דת, בריאות, רווחה, איכות סביבה, בטחון, חינוך, חקלאות, קליטת עלייה, ספורט, תרבות.

להלן רשימת עזבונות מיועדים של שנת 2021 –

 

  • מסלול שני: עיזבונות לא מיועדים

אלו כספי עיזבונות שלא יועדו למטרה ספציפית.

בכל שנה, הועדה בוחרת 3-4 נושאים שהיא קוראת לקדמם באמצעות השקעה התמיכות בהם. סכומים אלו הם לרוב הגבוהים יותר באופן יחסי.

דוגמה לרשימת נושאים שהוועדה החליטה לקדם בשנת 2021 במסגרת עיזבונות לא מיועדים:

  • טיפול וסיוע לאנשים עם מוגבלות (לרבות אוכלוסייה במצב סיעודי) – תקציב התמיכה היה בסך 10,000,000 ש"ח.
  • רווחת ניצולי שואה נזקקים – תקציב התמיכה היה בסך 5,000,000 ש"ח.
  • אירועי תרבות ברחבי הארץ לציבור הרחב – תקציב התמיכה היה בסך 5,000,000 ש"ח.

טיפ! הנטייה הטבעית של הארגונים היא לבקש את הסכום הגבוה ביותר אך לא זה תמיד נכון בכל המקרים. חשוב להעריך את כל השיקולים לפי הנושאים והקריטריונים המפורסמים ולהחליט בהתאם להם.

כלומר, הבחירה לאיזה נושא תמיכה להגיש בקשה כדאי שתהייה תוך אסטרטגיה לפרויקט שיש בו כבר תקציב גבוה יותר או פוטנציאל גיוס. דוגמה לכך, אם הנושא של הארגון ייחודי ויש עיזבון המיועד אליו שוועדת העזבונות פרסמה, סביר שתזכו בכל הכסף שיש שם – גם אם הסכום קטן יותר.

 

השלבים השונים של בקשת תמיכה מרגע הגשתה

1 בשלב הראשון בקשת התמיכה מגיעה אל ועדת משנה במשרד המשפטים, שם דנים בבקשה בנוכחות כל חברי ועדת העזבונות והיועמ"ש בכדי לוודא שההחלטות המתקבלות הן הוגנות. בשלב זה, מרבית הבקשות נפסלות בשל תנאי סף.

  1. בשלב השני ההחלטות עוברות להמלצות של משרדי ממשלה לפי נושא הבקשה. כלומר, בקשה בנושא מסוים תועבר אל המשרד הרלוונטי שעוסק בתחום. לדוגמה: בקשה בנושא שיפוץ בתי כנסת תועבר למשרד לשירותי דת. במשרד זה דנים בבקשה בוועדה פנימית וממליצים על סכום הקצאות לגופים.

3. בשלב השלישי המשרד הממשלתי מחזיר את הבקשות חזרה למשרד המשפטים. המשרד יכול לאמץ את ההמלצות או לוותר עליהן לפי שיקול דעתו, אך בדרך כלל מאמץ את מרבית ההחלטות.

 

שלבי עבודת הוועדה

מתי ניתן להגיש?

ועדת העזבונות בדרך כלל מפרסמת את קול הקורא בתחילת חודש מרץ, אך יכולים להיות שינויים. הבקשה לשנת 2023 נפתחה בתאריך ה-2 לאוגוסט 2022 ותיסגר בתאריך ה-21 לספטמבר 2022.

מרגע הפרסום, ההגשה פתוחה למשך חודש וחצי ולא תתאפשר לאחר מכן.

 

איפה מגישים את התמיכה?

התמיכה מוגשת דרך מערכת יעל"ה.

 

מדוע כדאי להגיש?

חסרונות

  • ההגשה מסורבלת ומלווה בהמון בירוקרטיה – נוהל ההגשה הוא נוקשה. פעילות ועדת העזבונות מתבצעת בפרקטיקות מחמירות, כאשר כל בקשה נבדקת לעומקה.
  • התקציבים המאושרים מתקבלים לאחר שנה ולעיתים יותר.
  • קושי במימוש התקציב – התקציב שניתן נצמד לבקשה שהוגשה ולפרטיה. כלומר על מנת לקבל את התקציב, נדרשים לעקוב אחר הבקשה בדיוק ללא שינוי.

יתרונות

  • התקציב מוועדת העזבונות אינו מהווה כפל תמיכה ממקורות ממשלתיים, כלומר, התקציב אינו סותר קבלת תמיכה ממקורות ממשלתיים אחרים משום שלא מהווה חלק מתקציב המדינה.
  • קבלת מימון של עד 50% מעלות הפרויקט.
  • הדבר מהווה יתרון אסטרטגי אל מול תורמים פרטיים וקרנות – כאשר הפרויקט שלנו נתמך על ידי עיזבונות המדינה, הוא מקבל מקום משמעותי ומשקף רצינות ומעמד של העמותה או הארגון.

 

נתונים

  • הסכומים שהוועדה מקצה מדי שנה הם גבוהים מאוד ועומדים על ממוצע של 80 מיליון ש"ח בארבע השנים האחרונות.
  • בכל שנה מוגשות כ-1,000 בקשות תמיכה ומתוכן רק 50% מאושרות ומקבלות תקציב.

רוב הבקשות נפסלות בשל ענייני תוכן כבר בשלב בראשון, לרוב בעקבות:

  • אי צירוף הצעת מחיר
  • חוסר בחתימות
  • מחסור במסמכים ועוד..
  • מותרת הגשת בקשה אחת בלבד – הועדה קבעה כי לא ניתן להגיש כמה בקשות תמיכה בשנה אלא אם לארגון יש היקף מחזור שנתי גבוה (מספר מיליוני שקלים, יש לבדוק את הסכום המעודכן).
  • עמותה שקיבלה תמיכה מוועדת עיזבונות בעבר יכולה להגיש בקשה גם בשנים העוקבות. אלא מלבד שני מקרים:
    • ארגון שקיבל תקציב מהוועדה במשך שלוש שנים רצופות לא יוכל להגיש בשנה הרביעית העוקבת.
    • ארגון שקיבל תקציב למטרת שיפוצים או רכישת ציוד וריהוט במשך שנתיים רצופות, לא יוכל לקבל תמיכה בשנה השלישית העוקבת.

 

כלים לקראת הגשת בקשת תמיכה

תנאי סף

לפני הגשת בקשת התמיכה יש לבדוק את תנאי הסף שהועדה קבעה שחובה לעמוד בהם.

  1. שתי שנות פעילות.
  2. אישור ניהול תקין (לא מתקבלים סעיף 46 ולא אישור על קבלת מסמכים מרשם העמותות).
  3. מחזור פעילות שגובהו מעל 100,000 ש"ח – כולל שווה כסף (לפי דוחות מבוקרים אחרונים).
  4. גרעון מצטבר שאינו עולה על מחצית ממחזור ההכנסות השנתי יחד עם גרעון בדוח השנתי של הפעילות (על פי דוח מבוקר אחרון).
  5. עודף תקציבי שנותר מפעילות בארגון שאינו עולה על שליש מהתקציב השוטף (אלא אם יש הסבר מספק לעניין).
  6. הוצאות הנהלה וכלליות שאינם עולים על האחוז הקבוע בנוהל החשכ"ל (קבוע רף מסוים של אחוז הוצאות מתוך ההכנסות שאי אפשר לעבור אותו. חשוב לדעת שהוועדה מעוניינת לתמוך בגופים שעיקר תקציבם מושקע בפעילות ולא בהוצאות תקורה).

 

דוגמה למחזור פעילות והוצאות עמותה

 

סקירת תהליך ההגשה

התהליך מתחיל בשיוך נציג: תחילה ממלאים טופס שיוך נציג, עורך דין ומורשה חתימה נדרשים למלא אותו, ולשלוח לוועדה.

לאחר מכן נכנסים למערכת יעל"ה באחת משתי דרכים אפשריות:

  • דרך האזור האישי באתר עם מערכת הזדהות לאומית.
  • באמצעות הנפקה של כרטיס חכם.

מי שמקבל את מפתח הכניסה למערכת זהו רק מורשה חתימה רשמי של העמותה.

שימו לב, ישנם מסמכים בסיסיים שניתן להכין לפני פרסום הקול קורא: טופס שיוך נציג, אישור רואה חשבון, שכר חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר, דו"ח הוצאות הנהלה וכלליות.

באתר של ועדת העזבונות מופיעה רשימה מפורטת מאוד של הדרישות כמו גם מה שמצפים שיופיע בכל מסמך  – לכן מומלץ מאוד לעקוב אחריהן.

בניית התקציב לפרויקט שמיועד לתמיכה – עצות חיוניות

ועדת העזבונות מעוניינת לתמוך בפרויקט ולא במימון שוטף של העמותה. ניתן לבקש עבור פרויקט עתידי או פרויקט שכבר מתנהל.

בהגשה כדאי שתקציב הפרויקט יכיל את המאפיינים הבאים:

  • כל החלקים בפרויקט נדרשים להיות מגובים בהצעות מחיר מפורטות ככל האפשר.
  • מימון שכר קבוע של 5 מקבלי השכר הגבוה בעמותה לא נתמך. הוועדה לא מעוניינת לתמוך בעבודה שוטפת.
  • בניית התקציב על בסיס עלות יחידה אחת ומשם להכפיל את מספר היחידות. למשל, במקרה של פרויקט המבוסס על שישה מפגשים, היחידה האחת תהייה מפגש בודד (נניח 100 ש"ח) – בהתאם יש לתאר את מכפלות התקציב לפי המפגשים (כלומר שישה מפגשים יהיו בעלות של 600 ש"ח).
  • מומלץ להיוועץ עם רואה החשבון לגבי העניינים התקציביים. הוא יוכל לסייע ולקצר תהליכים באופן משמעותי.
  • לבקש תקציב המותאם לגובה המחזור. כלומר, גובה התקציב המבוקש צריך להיות הגיוני וסביר ביחס למחזור השנתי של העמותה, כלומר . כך למשל, נניח והמחזור השנתי של העמותה הוא על סך 100,000 ₪, יש להשתדל לא לבקש תקציב הגבוה ממנו, ובמידה וכן, לנמק היטב את הבקשה.

שימו לב, הוועדה מקפידה על הצעות המחיר של העמותה ורכיביה, ופוסלת את הבקשה באי דיוק בהם:

 

מפרט הצעת המחיר הנדרשת

 

ברגע שהתקציב מאושר מה שרשום בהצעת מחיר – זה מה שיקבע את אופן מימוש התקציב לאחר קבלתו. כלומר, לא ניתן לממש את התקציב עבור פרויקט אחר, או רכיב שלא מצוין בהצעת מחיר בבקשה שהוגשה. שימו לב, כאשר אתם בונים את הצעת התקציב, חשבו על יום המימוש, כמויות וכדומה ויש התאמה מלאה בין המבנה של התקציב לבין ההצעת מחיר עצמה.

תמיכות אותם הוועדה לא מתקצבת

בעת בחירת הפרויקט שימו לב למספר פריטים אותם הוועדה לא מאשרת לקבלת תמיכה:

  1. רכישת ציוד מתכלה
  2. כיסוי גירעונות
  3. רכישת קרקעות או מבנים / בנייה של מבנה חדש. (עבור שיפוץ היא מאשרת קבלת תמיכה).
  4. מימון הוצאות הנהלה וכלליות, פעילות שוטפת. (כולל תשלום עמלות לגיוס כספים).
  5. חלוקת כסף מזומן לרבות מלגות בכסף, או רכישת תווי קנייה.

טיפים!

  1. להיות מותאמים למטרות העמותה

מומלץ לעיין במטרות העמותה ולוודא שהפרויקט המוצע תואם את המטרות ורוח העמותה. הדבר מהווה כרטיס ביקור לעמותה וכדאי שהמטרות יתאמו את העשייה.

  1. לבחון את טופס הבקשה לפני שמתחילים בהליך

כדאי להוריד את טופס ההגשה – לראות את כל התהליך, מתחילתו ועד סופו,, מה נדרש במילוי הטפסים ולאחר מכן לגשת למשימת המילוי. מבט העל על התהליך מאפשר גישה נוחה יותר למילוי הטפסים.

  1. לא לחכות לרגע האחרון במילוי הטפסים

לעיתים בימים האחרונים, המערכת לא עומדת בעומס ומוקד התמיכה לא זמין זמן רב. עדיף להיערך מראש.

  1. לוודא מראש שאין אי הבנות עם ספקים

כדאי לשלוח לספקים שעובדים איתם מבנה של הצעת מחיר בקובץ וורד, כך שיש הבנה בינכם לבין האנשים שאתם עובדים איתם ובעת מימוש התקציב לא יתקיימו אי הבנות כיוון שהכל סוכם מראש.

  1. להיערך ליום שבו התקבלה התמיכה

ככלל, יש לחשוב על היום שאחרי קבלת התקציב, איך נרצה לממש את התקציב, איזה שירותים נדרשים לפרויקט – זו הזדמנות לחשוב על פרויקט ולגשת אליו מוכנים.

  1. הדרישות משיתוף פעולה עם גוף חיצוני

ניתן להיעזר בגוף חיצוני בהגשת הטפסים, אך במקרה כזה שימו לב שמי שמגיש את הבקשה עבור הארגון מלווה את התהליך עד לאחר מימוש התקציב לאחר אישורו! (הקושי המרכזי הוא לממש את הכסף ולכן שלב זה קריטי).

 

בהצלחה!

נגישות
‎הפורום לחברה האזרחית‎