המדריך מבוסס על הרצאתו של אדיר שוורץ, יועץ אסטרטגי לעמותות וחבר מועצת עיריית ירושלים המתמודד בבחירות המוניציפליות הקרובות (אוקטובר 2023) לעיריית ירושלים.
ערכה: אסתי לם-פולק
הבחירות המוניציפליות במדינת ישראל מתקיימות אחת לחמש שנים באופן קבוע. הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות צפויות להיערך ב־31 באוקטובר 2023. במקומות בהם אף לא אחד מהמועמדים יעבור את רף 40 האחוזים מסך קולות המצביעים, יתקיים סיבוב בחירות שני ב־14 בנובמבר 2023.
בהתאם לחוקי הבחירות לרשויות המקומיות, נדרשים המצביעים לבחירה כפולה בעיריות ובמועצות מקומיות, ובחירה משולשת במועצות אזוריות: פתק הצבעה צהוב לראש הרשות, פתק לבן לרשימה למועצת הרשות ובמועצות האזוריות גם פתק כחול לוועד המקומי.
מספר חברי המועצה משתנה בין רשות לרשות, בהתאם לגודל העיר. בערים הגדולות לדוגמה ישנם 31 חברי מועצה. כל חברי המועצה הם מתנדבים, למעט ראש הרשות וסגניו.
בבחירות רשאים להצביע כלל תושבי הרשות המקומית אשר מלאו להם 17 שנים עד ליום הבחירות. עובדה המעניקה הזדמנות ייחודית לערב גם נוער בעשייה ובפעילות הקשורות לבחירות.
לחברי המועצה ולעומד בראשה ישנה השפעה רבה על הנעשה בחיי היום־יום ברשות המקומית עליה הם אמונים. את ההשפעה הזו חווים כלל תושבי הרשות באופן יום־יומי ולכן קל יותר להבין את מידת החשיבות בבחירת נציגים שיקדמו את האינטרס האישי של כל תושב.
יחד עם זאת, לרשות המקומית ישנה השפעה רחבה ומשמעותית על ארגוני חברה אזרחית, עמותות ופעילים חברתיים. לדוגמה:
בעבודה מול רשויות מוניציפליות חשוב לזכור כי גם הן מהוות ישות פוליטית המושפעת רבות מגורמים שונים בסביבה, וכדאי לקחת בחשבון את האינטרסים הקיימים אצל כל אחד מהם.
לרוב, צרכים אלה נשארים זהים לאורך זמן, גם בעת בחירות לרשויות מקומיות:
מצביעים
מספר המנדטים המתקבל בבחירות משפיע הן ברמה הכלכלית של קבלת מימון לקמפיין והן ברמה הפוליטית. נקודה חשובה היא כי בשונה מהבחירות הארציות, בבחירות המקומיות כל מנדט שווה למעט קולות, כלומר, לכל מצביע יש יכולת גדולה יותר להשפיע ולשנות, ולכן כל הצבעה היא קריטית למועמדים. כתוצאה מכך נוצרת הזדמנות לארגוני חברה אזרחית לתמוך במועמדים בתמורה לתמיכה בארגון לאחר הבחירות.
פעילים
תמיכה במועמדים באמצעות הכנסת פעילים מהארגון למערכת, מאפשרת השפעה מבפנים ובונה בסיס לתמיכה בפעילות הארגון בעתיד.
נראות, קשב ציבורי ובמה
בתקופת בחירות מועמדים ירצו לבסס את מעמדם ולהעביר את מסרי הקמפיין בכל דרך. נתינת במה ציבורית ומכובדת למועמד (כחלק מכנס או פאנל, לדוגמה) תאפשר יצירת קשרים עם מועמדים העוסקים בנושאים רלוונטיים לארגון.
שליטה בסדר היום
מועמדים מתעסקים רבות בקביעת סדר היום הציבורי והכוונת “שאלת הבחירות” לשאלה אשר מתאימה לערכים אותם הם מייצגים. ארגוני חברה אזרחית יכולים לסייע בכינון סדר יום המקדם נושאים רלוונטיים למועמדים, ובעדיפות לכאלו הרלוונטיים גם לארגון.
שימור, תיקון או ביסוס תדמית למועמד מכהן
מועמד מכהן בתקופה זו צפוי לקדם ביתר שאת תוכניות ושיתופי פעולה שיאפשרו לו לשפר או לשנות את תדמיתו בקרב קהל הבוחרים.
כמו כן הגברת המוכרות, קידום האג’נדה הפוליטית והחלשת המתחרים.
המטרה היא מציאת מכנה משותף לצורכי הארגון וצורכי המועמד. כיצד ניתן לעשות זאת?
לקראת הבחירות המקומיות בשנת 2018, יצרה האגודה למען הלהט”ב אמנה שהציגה מצע המקדם נושאים עקרוניים וקריטיים לאגודה. האמנה כללה הצעות פרקטיות לפעולה בתחום השירותים לתושב יחד עם עקרונות תמיכה וייצוג. האגודה העבירה את האמנה לחתימת מאות רשימות ומועמדים בכל רחבי הארץ.
האגודה ייצרה הד תקשורתי כשמועמדים או רשימות בעלי עניין חתמו על האמנה, ואף ליוותה את מסע החתימות בקמפיין רשת אגרסיבי במטרה להפעיל לחץ על מועמדים. פעולות אלו השפיעו רבות על עליית הנושא לסדר היום, מועמדים נאלצו להוסיף אותו למצע הבחירות שלהם וברשויות מסוימות אף השתנתה “שאלת הבחירות” בעקבות כך.
המידע על הרשימות והמועמדים שחתמו על האמנה הונגש למצביעים ועזר להם לבחור ברשימות ובמועמדים אשר מייצגים נאמנה את דעתם בנושא זה.
בנוסף, מאז שנת 2018 האגודה למען הלהט”ב מפרסמת באופן שנתי את מדד הגאווה ברשויות המקומיות. מדד זה מבקש לבחון את המדיניות, השירותים והמענים של המרחב המוניציפלי כלפי אוכלוסיית הלהט״ב ומדרג כל מרחב בהתאם. מדד זה עשוי להוות בסיס לדרישות אפשריות ולהצבת רף למועמדים בבחירות הקרובות.
בוחרים בחינוך הוא ארגון הורים שהוקם בעמק חפר בשנת 2017 כהכנה לבחירות המקומיות ב־2018 ומטרתו קידום תחום החינוך באזור. מטרת הארגון, שהיווה מעין קואליציית הורים, הייתה להשפיע בצורה משמעותית על שאלת הבחירות ולגרום למועמדים להקדיש חלק משמעותי ממצע הבחירות של כל אחד מהם לחינוך. דרישותיהם התבססו על דיונים מעמיקים בתחום, תוך שיתוף ציבור נרחב.
בסופו של דבר הארגון הצליח להשפיע על מידת עיסוקם של המועמדים בנושא, ובעקבות הלחץ הציבורי התחייבו המועמדים השונים להגשים את דרישותיו. הצלחת המודל בעמק חפר היוותה השראה לערים אחרות עוד באותה מערכת בחירות.
בעבר, במערכות בחירות מוניציפליות רבות דרך הפעולה של המועמדים כללה יצירת מחלוקות והלהטת רוחות במטרה להעמיק את השוני והניגודיות בין הצדדים השונים. עם זאת, בשנים האחרונות התחזקה ההבנה כי הכוח הגדול של המועמדים לבחירות המקומיות נובע דווקא משיתופי פעולה ויצירת הסכמות בין הצדדים. דוגמה לכך ניתן לראות במיזם אמנת הכבוד ההדדי הירושלמית.
העומדים מאחורי היוזמה ליצירת אמנה זו הם שני ארגונים חברתיים – הקונגרס הישראלי ופלוגתא. הם פעלו בשיתוף פעולה עם נציגי ציבור ממגזרים שונים, ויחד ניסחו אמנה שתקבע כללים לניהול שיח מכבד בתקופת הבחירות, על מנת שתשמש כאבן דרך למועמדים לבחירות המקומיות הקרבות ובכלל.
על מנת לייצר הד תקשורתי סביב האמנה ולחץ ציבורי לחתימה עליה, נערך כנס גדול ומשמעותי להצגתה אשר כלל גם חתימה פומבית של מועמדים על האמנה. באירוע ההשקה השתתפו חברי כנסת, פוליטיקאים מקומיים ואנשי תקשורת, שדנו על עתידה של העיר ועל האפשרות לקיים פוליטיקה אחרת, לא כסיסמה אלא כתוכנית פעולה.
שלב ההיערכות המקדימה: מחקר, גיוס כוח אדם (שכירים ומתנדבים) ובניית אסטרטגיה.
שלב א’ של הקמפיין: אירוע השקה ותחילת עבודה (בבחירות אוק׳ 2023 – חודשים אפריל ומאי)
שלב ב’ של הקמפיין: מעבר לעבודה במשרה מלאה. כנסים, אירועים בכל ימות השבוע, פאנלים וכדומה (בבחירות אוק׳ 2023 – חודש ספטמבר).
ניתן להשפיע וליצור חיבורים וקשרים בכל אחד מהשלבים, אך ההשפעה משמעותית יותר בשלב ההיערכות ובשלב א’ של הקמפיין, שהינם שלבים מוקדמים יותר ופחות אינטנסיביים. בשלב ב’, שסמוך מאוד לבחירות, יהיה קשה יותר להשתלב בעשייה והתחרות מול גורמים אחרים תהיה גבוהה יותר.
שיתוף פעולה שכזה עשוי להוות יתרון, ובמיוחד אם סיכוייו של ראש העיר להיבחר בשנית גבוהים. עם זאת, חשוב לשים לב שלא ״מזניחים״ מועמדים אחרים.
