הסברה במלחמה

מדריך ייעודי זה מעניק כלים להסברה נכונה בזמן מלחמה, מסביר באלו פלטפורמות כדאי לפעול, מי קהל היעד, מה אסור לעשות ומתי מסתיים המאבק על התודעה הבינלאומית.

המדריך מבוסס על סיכום הדברים שעלו במפגש #חלון_לעולם עם המחלקה לדיפלומטיה אזרחית במשרד החוץ, ובהובלתו של יעקב קידר, לשעבר שגריר ישראל בשוויץ ובקניה, המפקח הכללי על שירות החוץ ומ״מ סמנכ״ל מזרח תיכון.

ערך: משה גרוס

זירת ההסברה

אחת הזירות הקשות והמשמעותיות ביותר של המלחמה הנוכחית היא זירת ההסברה. אין צורך להכביר במילים לגבי חשיבותה של זירה זו למעמדה הבינלאומי של ישראל וליכולתה להמשיך למגר את אויביה ללא הפרעה מצד מדינות העולם. זירה זו קשה באופן מיוחד משום שבניגוד לזירת המלחמה הפיזית, בה נהנה צה”ל מיתרון אדיר על אויביו, בזירת ההסברה ישראל נמצאת בעמדת נחיתות לעומת מכונת תעמולה אדירה הנתמכת על ידי עשרות מיליוני שונאיה ברחבי העולם. הבדל נוסף בזירה זו הוא שכל אדם, מכל מקום בעולם יכול לקחת בה חלק, בלי לצאת מהבית. מדריך זה נועד לתת לכם את הכלים להתחיל או לייעל את תרומתכם למאמץ ההסברה הלאומי.

הפלטפורמות

הפלטפורמות בהן ניתן לתמוך במאמץ ההסברה הן בראש ובראשונה הרשתות החברתיות – פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר, אך גם כל אתר המאפשר לפרסם בו תוכן שיגיע לעיני גולשים ברחבי העולם, דוגמת לינקדין, ויקיפדיה וכד’, הוא רלוונטי.

כדי לבחור את הפלטפורמה האידיאלית בשבילכם, נסו לחשוב מה היתרון היחסי שלכם, כבני אדם פרטיים או כארגונים, וממנו לגזור את הבחירה. למשל, אם אתם אקדמאיים היתרון שלכם יהיה בכתיבת מאמרים, ואם אתם צעירים שחזקים ברשתות החברתיות היתרון שלכם יהיה מונח שם.

קהל היעד

מכיוון שמדובר במאמץ הסברה בינלאומי ניתן לכלול בקהל היעד את כל תושבי העולם, אולם כדי שהפרסום יהיה אפקטיבי כדאי לבחור קהלי יעד מוגדרים ולהתאים להם את המסר.

בבחירת קהל היעד כדאי למצוא קהל אליו יש לכם קרבה או גישה מיוחדת, וכאן נכנס יתרונם היחסי של ארגוני החברה האזרחית והאנשים הפרטיים על פני גורמים רשמיים. אם אתם דוברי שפות שונות, חברים במועדוני ספורט בינלאומיים או שיש לכם חברים מטיולים או מלימודים בחו”ל – נצלו את היתרון והקרבה הייחודיים שלכם והשתמשו בהם במאמץ ההסברה.

שימו לב: ככל שקהל היעד מצומצם יותר ובעל השפעה גדולה יותר, כגון ידוענים ומשפיענים למיניהם, המאמץ יהיה יותר אפקטיבי.

המסרים

המסר הוא לב העניין ולכן חשוב שיועבר בצורה נכונה ומדויקת. הנה כמה כללי אצבע לטיובם:

  1. יש לשמור על מסרים קצרים, פשוטים וקליטים ולא להתפתות להרחבות.
  2. לא להוציא מסרים שתוקפים את קהל היעד אותו מנסים לשכנע.
  3. לא לפרסם מסרים שמשחקים לידי הצד השני כגון הבלטת מספר הישראלים ההרוגים, משום שמספר העזתים המתים גדול בהרבה.
  4. לא לפרסם מסרים וחומרים קשים ואלימים משום שהדבר גורר מחיקת פוסטים וחסימת חשבונות. יש לציין כי מסרים שנכתבים בתוך סרטון יהיו מוגנים יותר מחסימות מאשר מסרים הכתובים בגוף הפוסט.
  5. כשאתם משתפים מסרים של אחרים, תמיד תוסיפו משהו משלכם. הפן האישי הוא היתרון הגדול של החברה האזרחית על פני פרסומים רשמיים של המדינה.
  6. להתמקד גם בסיפורים אישיים המתארים את הסבל הנמשך בישראל גם אחרי 7 באוקטובר. סיפורי חטופים ומשפחותיהם, נרצחים ומשפחותיהם, משפחות שלא יודעות מה עלה בגורל יקיריהן, הריצה למקלטים, המשפחות שנאלצו לעזוב את בתיהן ועוד ועוד.
  7. להעלות שאלות לצופים: “מה הייתם עושים במקומי?”.

משרד החוץ פרסם כמה מסרים פשוטים שהוא עצמו מקדם ובהם אפשר להשתמש:

  • החזרת החטופים
  • עידוד אהדה לישראל ולמצבה
  • השוואה בין חמאס לדאעש (לפעמים המסר נחסם)
  • חמאס ממיט אסון על הפלסטינים
  • חמאס הוא האויב
  • ישראל שומרת על האוכלוסייה האזרחית
  • המטרה: מיטוט חמאס
  • קריאה למדינות ידידותיות לפעול נגד חמאס
  • אסור לסמוך על חמאס
  • גינוי הטרור וירי הטילים לעבר ישראל
  • תמיכה בזכות להגנה עצמית של ישראל
  • החוסן החברתי בישראל וההתגייסות המדהימה

חומרי הסברה

אם ברצונכם לשתף חומרי הסברה איכותיים, ישנם חומרים רבים שנמצאים בדפי הרשתות החברתיות של משרד החוץ ואותם ניתן לשתף. קישורים לדפים אלו מצורפים בתחתית המסמך.

כמו כן ישנן קבוצות ווטסאפ של משרד החוץ אליהן ניתן להצטרף ולקבל חומרי הסברה והכוונות.

כמו כן ניתן לשתף תכנים מדפים של אנשי הסברה פרטיים כמו יוסף חדאד, נת’ניאל בוזוליץ’ והארגון Stand With Us .

חשוב מאוד: לא לשתף דברים לפני שווידאתם שהם אמינים ועכשוויים! ניתן לפנות למשרד החוץ על מנת לוודא אמינות של חומרי הסברה.

עצות כלליות

  • לא להתווכח ברשתות עם מתנגדי ישראל, זה רק מגדיל את תפוצת הרעיונות שלהם.
  • אם נתקלתם בפוסט שמכיל מידע שקרי או קורא לאלימות יש לדווח עליו, ולא לשהות בו כדי להימנע מהגדלת התפוצה שלו.
  • לא להציף בפרסומים, אנשים מאבדים קשב במהירות.
  • ההאשטאג GAZA# נותן חשיפה גדולה יותר לפוסטים מכיוון שזו מילת החיפוש הנפוצה ביותר בנוגע למלחמה. ניתן להשתמש גם במיקום של עזה על מנת להגביר חשיפה.
  • יש לתמוך ולעודד ארגונים ודמויות שתומכים בישראל ומותקפים בשל כך.
  • יש לנצל את היתרון היחסי כאזרח ולא כגורם רשמי, ולכוון את חיצי ההסברה אל אותם ארגונים שמשרדי הממשלה אינם יכולים לדבר נגדם, כגון ארגוני זכויות אדם, מוסדות אקדמיים ועוד.
  • היעזרו באתרים הרשמיים של משרד החוץ בפלטפורמות השונות. רשימת קישורים מצורפת בסוף המדריך.
  • יש לטרגט כלי תקשורת עוינים. הדבר אומנם לא יגרום להם להפוך את עורם אבל כן ישפיע לאורך זמן, יחייב אותם במשנה זהירות ויסדוק את אמינותם.

לסיום: ריצה לטווח ארוך

במלחמת ההסברה אין מטרה סופית או תמונת ניצחון ברורה, זהו מאמץ אינסופי. אומנם ניתן לבחון הצלחה מסוימת לפי כמות חשיפה או בשימת לב לשינוי השיח ובתמיכה של גורמים שונים בישראל, אך אין זה אומר שהמערכה מסתיימת. זהו שדה קרב שבו הניצחון לא מובטח, ויש חשיבות לכל גורם ולכל אדם שייתנו כתף. פרסום פוסט או נתינת לייק אינם מרגישים כמו פעולות הרואיות במיוחד אך יש להן השפעה, ועלינו לזכור כל הזמן שזהו שדה קרב חשוב מאין כמותו, וכל תמיכה ופעולה מצטרפות יחד למאמץ הלאומי.

יחד ננצח!

ערוצי המדיה החברתית של משרד החוץ בשפות שונות:

אנגלית:

טוויטר ישראל

טיקטוק ישראל

אינסטגרם ישראל

טוויטר משרד החוץ

פייסבוק משרד החוץ

 

ערבית:

פייסבוק ישראל

אינסטגרם ישראל

טיקטוק ישראל

פייסבוק ישראל בעיראק

טוויטר ישראל בערבית

 

רוסית:

פייסבוק משרד החוץ

טוויטר משרד החוץ

טלגרם משרד החוץ

ערוץ היוטיוב של משרד החוץ

 

ספרדית:

נגישות
‎הפורום לחברה האזרחית‎