חלון לגרמניה: הקרנות המפלגתיות ושיתוף הפעולה עם ישראל
המדריך סוקר את מודל הקרנות המפלגתיות הגרמניות, תפקידן בזירה הבינלאומית, והדגש המיוחד שהן שמות על חיזוק היחסים עם ישראל. תמצאו בו פירוט על תחומי הפעולה של הקרנות והדרכים ליצירת שיתופי פעולה עם החברה האזרחית בישראל.
המדריך מבוסס על הרצאתו של ד"ר מיכאל רימל, המכהן כמנכ"ל קרן קונרד אדנאואר בישראל, ומביא רוח חדשה ליחסי ישראל-גרמניה. ההרצאה נערכה בינואר 2025.
היחסים המיוחדים בין ישראל לגרמניה
היחסים בין ישראל לגרמניה מציינים 60 שנה, והם מבוססים על יסודות עמוקים. ראש ממשלת גרמניה הראשון לאחר מלחמת העולם השנייה, קונרד אדנאואר, עמל יחד עם דוד בן-גוריון ואחרים לבנות מחדש את היחסים בין המדינות, כולל נושא השילומים. הקרן ממשיך לעבוד ברוח הזו, ואחד הדברים המובילים את קרן קונרד אדנאואר הוא היחסים בין שתי המדינות.
ישנו קונצנזוס רחב בפוליטיקה הגרמנית בדבר החשיבות של יחסים אלו, והוא בא לידי ביטוי בהכרה כי ביטחון ישראל הוא חלק מהמהות של מדינת גרמניה (כפי שניסחה זאת אנגלה מרקל ב-2008). לאחר אירועי השבעה באוקטובר, הפרלמנט הגרמני הוציא הצהרה יוצאת דופן לתמיכה בישראל. כמו כן, הפרלמנט הגרמני הכיר בנוסחת (IHRA) להגדרת אנטישמיות.
הקרנות המפלגתיות בגרמניה: מבנה וייעוד
בגרמניה קיימת שיטה ייחודית הקיימת כ-60 עד 70 שנה, לפיה לכל אחת מהמפלגות שנמצאות בפרלמנט הפדרלי (הבונדסטאג) משויכת קרן פוליטית. הקרנות הללו עובדות בהקשר רעיוני ופוליטי קרוב למפלגה, אך אינן שייכות לה באופן ישיר.
עקרונות המימון וההקמה:
כדי לקבל מימון לקרן, על המפלגה להיות מיוצגת בפרלמנט הפדרלי שלוש פעמים ברצף, וכן לפעול על בסיס החוקה הגרמנית.
הקרנות מקבלות מימון ציבורי לפי מפתח המחושב על בסיס ארבע הקדנציות האחרונות של המפלגה שאליה הן משויכות. ככל שהמפלגה חזקה יותר, כך יקבל המכון המשויך אליה יותר תקציב.
מטרת השיטה הזו היא לחזק את מעמד המפלגות ולספק להן רשת ביטחון וקשרים בזירה הלאומית והבינלאומית.
קיימות כיום שש קרנות מפלגתיות העוסקות בפעולות פוליטיות ורעיוניות בתוך גרמניה ומחוצה לה.
דוגמאות לקרנות מפלגתיות נוספות:
קרן פרידריך אברט (Friedrich Ebert Stiftung): משויכת לסוציאל-דמוקרטים (SPD) ועוסקת יותר בנושאי רווחה, ונוטה לעבוד עם גופים כמו ההסתדרות כאן בישראל.
קרן היינריך בל (Heinrich Böll Foundation): משויכת למפלגה הירוקה ועוסקת יותר בנושאי איכות סביבה.
קרן הנס זיידל (Hanns Seidel Foundation): משויכת למפלגת האחות של הנוצרים הדמוקרטיים בבוואריה (CSU) ופועלת גם היא בישראל.
קרן קונרד אדנאואר (KAS): תחומי פעולה מרכזיים
קרן קונרד אדנאואר משויכת למפלגת ה-CDU שהיא מפלגה רחבה המבוססת על המרכז-ימין של המפה הפוליטית בגרמניה. הקרן פועלת בישראל כבר כ-40 שנה, ומשרדיה ממוקמים בירושלים, מתוך אמונה שזוהי בירת ישראל ומכיוון שהם תמיד יושבים במקום שבו נמצא הפרלמנט.
תחומי הפעילות העיקריים של קרן אדנאואר הם דמוקרטיה, ביטחון ושיתוף פעולה אזורי. הפעילות מתקיימת עם רצון הדדי ועם גופים שונים, במטרה לחזק את שיתוף הפעולה בין ישראל לגרמניה בכל הרבדים האפשריים.
דוגמאות לפעילות הקרן:
ביטחון ויחסים בינלאומיים: עבודה עם מכוני מחקר להנגשת נושאים כמו האיום האיראני ומבט על האזור למקבלי ההחלטות בגרמניה. למשל, חקר הביטחון הימי.
חיבור אזורי: קידום שיתוף פעולה אזורי, כולל עם מדינות כמו ירדן, והשקעה בבניית קשרים ושלום באזור, במיוחד לאור אירועי אוקטובר 2023.
זכר השואה ואנטישמיות: עבודה שוטפת עם "יד ושם" ותמיכה בפרויקטים שלהם, כמו גם עבודה עם ארגונים להנגשת זכר השואה לדור הצעיר ("זיכרון בסלון").
מיעוטים בישראל: מחקר על החברה הערבית (דרך מרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב) ותוכניות מנהיגות לחברה הדרוזית.
חיבור דור העתיד: הבאת משלחות של פוליטיקאים צעירים מגרמניה לישראל (כמו ארגון הנוער של ה-CDU, שמונה כ-100,000 חברים) כדי להשקיע בדור העתיד של היחסים.
אקדמיה: שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים (כגון אוניברסיטת בן-גוריון) בנושאים הקשורים לאירופה.
עקרונות לשיתוף פעולה עם קרנות מפלגתיות
הקרן אינה תורמת כספים, אלא מקימה פרויקטים משותפים עם גופים ישראליים. כדי ליצור שיתוף פעולה, יש צורך למצוא פרויקטים המתחברים רעיונית לאג'נדה של הקרן.
כללי עשה:
התמקדות בתועלת לישראל: העיקרון המנחה הוא "לעשות רק מה שיכול להועיל לישראל". יש לבחון כיצד הפרויקט המשותף יכול לסייע למצב בו ישראל נמצאת.
תחומי ליבה: להתמקד בנושאים שהקרן מגדירה כמרכזיים (דמוקרטיה, ביטחון, לחימה באנטישמיות ושיתוף פעולה אזורי).
חיבורים בינלאומיים: הקרנות יכולות לסייע גם בחיבור ארגונים ישראליים לגופים רלוונטיים בגרמניה, למשל בתחומי תחבורה או מוכנות העורף, אף אם זה לא נושא הליבה של הקרן.
שקיפות: יש לראות כיצד מכסים את הנושא בצורה רצינית ומקצועית.
גבולות הפעולה: הקרנות אינן באות להתערב בפוליטיקה הישראלית או להשפיע על מקבלי החלטות, אלא לעבוד עם ארגונים כדי לחבר בין ישראלים לגרמנים מהמבט הרעיוני-פוליטי.
גופים נוספים בחברה האזרחית המקשרים בין גרמניה לישראל
בנוסף לקרנות המפלגתיות, קיימת שכבה רחבה של ארגונים הפועלים לחיזוק הקשר בין המדינות:
קבוצת הידידות הגרמנית-ישראלית: פועלת לקידום היחסים ולמלחמה באמירות ובמעשים אנטישמיים בגרמניה.
ארגוני תרבות ואקדמיה: מוסדות העוסקים ביחסים ובחיבור בין ישראל לגרמניה, כולל נציגויות קטנות וגדולות באוניברסיטאות ובמקומות תרבות.
ארגונים כלכליים: לשכת הסחר הישראלית-גרמנית מחברת בין ארגונים ישראליים לגרמניים.
נציגויות אזוריות: נציגויות של מדינות פדרליות ספציפיות (כמו בוואריה) היושבות בישראל ועוסקות בחיבור תרבותי וכלכלי.
ארגוני דת: ארגונים נוצריים מגרמניה הפועלים בישראל ועמלים על הידברות בין נצרות ליהדות.
קרנות פרטיות: קיימות גם קרנות פרטיות (שאינן ממשלתיות או מפלגתיות) ותומכות בישראל. דוגמה לכך היא קרן ברטלסמן, המקיימת תוכנית מנהיגות צעירה גרמנית-ישראלית. ניתן ליצור קשר עם הקרנות המפלגתיות כדי לבדוק אפשרויות לחיבור לארגונים גרמניים פרטיים המתאימים לנושאים ספציפיים.
