המדריך נכתב על ידי אברהם אסבן, מנכ”ל ‘DNAidea – יוזמות לשם שינוי’. זהו מדריך שני מתוך שלושה, כולם מבוססים על מפגשי ‘צלילה חופשית’ החושפים את המתרחש מאחורי הקלעים של תקציב המדינה.
קישור למדריך הראשון בסדרה: מי קובע את תקציב המדינה?
קישור למדריך השלישי בסדרה: דלתות הכניסה לתקציב המדינה
כלי מרכזי שמאפשר לקרוא את תקציב המדינה הינו מפתח התקציב – הנתונים שבו מגיעים ממקורות ממשלתיים רשמיים (למשל אתר מינהל הרכש הממשלתי) ומתעדכנים באופן רציף. הפלטפורמה עוקבת אחר חלוקת תקציב המדינה בין משרדי הממשלה, התחומים והתכניות השונות, וגם אחר יישומו והשתנותו המתמדת בעקבות העברות תקציביות.
כמו תקציב המדינה, הפלטפורמה בנויה לפי הסדר ההיררכי של ספרות תקציב המדינה: סעיף >> תחום פעולה >> תכנית ראשית >> תקנה. לכן חשוב להבהיר את היררכית סעיפי התקציב:
החלוקה למבנה ההיררכי של התקציב (2,4,6,8) מתבצעת בעיקר בעבודתם של אגף תקציבים ויחידות משרדי הממשלה. הדרג הפוליטי מצביע על החלוקה כמקשה אחת (הצבעת חוק התקציב), ויש ביכולתו להביע הסתייגויות או לבקש שינויים בחלוקה בין הסעיפים השונים.
חשוב לומר, אם אתם שואלים את עצמכם איפה כדאי להתחיל את המחקר שלכם, להבין התמונה הגדולה של תקציב המדינה או להבין את הרציונל במשרד מסוים? כדאי להיכנס לאתר אגף התקציבים ולקרוא את קבצי ‘עיקרי התקציב’ של כל תחום או משרד שמעניין אתכם.
איך לחפש במפתח התקציב? הוא למען האמת זה די פשוט. מזינים בשורת החיפוש החופשי את הנושא אותו מחפשים – וכדאי מאוד כבר לכתוב את שם התקנה / מספר התקנה – ובתוצאות שיופיעו ניתן לראות באילו שנים הייתה התקנה בשימוש וכך אפשר לסנן את הרלוונטית ביותר עבורכם. ניתן גם לראות את “ה-סעיף”, תחום פעולה, תוכנית ראשית שבה נמצאת התקנה.
לצורך המחשה הינה דוגמה יישומית של רצף רמות התקציב (שימו לב כיצד אנו ‘נכנסים פנימה’ במעבר בין צילומי המסכים):
כלומר ממשלת ישראל מתכננת להשקיע ב-2019 בתחום התעסוקה לבדו מעל לחצי מיליארד ש”ח. קצת פחות מעשירית התקציב יופנה להוצאות שכר ורוב התקציב מנותב לתמיכות, העברות לגופים אחרים ורכש. מה זה בעצם אומר לנו? שרובה המוחלט של הפעילות הממשלתית בתחום מבוצע בפועל על ידי גופים מחוץ לשירות המדינה (רכש חברתי בעגה הממשלתית; האם זה טוב? לדעתי כן אבל זה כבר דיון של תפיסות כלכליות).
תחום התעסוקה מחולק בתקציב המדינה למספר תחומי פעילות (4 ספרות תקציב, זוכרים?): עידוד תעסוקת הורים, הכשרה מקצועית, שירות התעסוקה, אוכלוסיות מיוחדות, רגולציה, מחקר ואכיפה וגם תחומים יותר מנהלתיים-פנימיים (שכר ותפעול, מנהלת השירות, רזרבה להתייקרות).
ניקח לדוגמא את אחד מתחומי הפעילות – הכשרה מקצועית:
ניתן לראות שהממשלה מתכננת להוציא על פעולות הכשרה מקצועית יותר מ-800 מיליון ש”ח בשנת 2019, כאשר גם כאן הרוב המוחלט של תקציב זה יבוצע על ידי גופים מחוץ לשירות המדינה (תמיכות, העברות, רכש). בוא נעשה זום-אין לאחד מתכניות הראשיות בתחום – הכשרת הנדסאים וטכנאים:
מכאן אנו יכולים להיכנס לפירוט של תקנה (8 ספרות) ספציפית. לדוגמא : מימון הכשרת הנדסאים וטכנאים לשנת התשע”ח, מלגות פר”ח, השתתפות בקרן לחיילים משוחררים וכו’. די פשוט, לא?
ברזולוציה הזו ניתן להבין בצורה מיטבית את התשובה לשאלה – מה קרה בפועל עם התקציב הספציפי? ניקח לדוגמא את התקנה של ‘מימון הכשרת הנדסאים וטכנאים לשנת התשע”ח’:
כשאתם מגיעים לעמוד תקנה תקציבית, ‘מפתח התקציב’ הכינו לכם גרף שמדגים את הפער בין תכנון התקציב (התקציב המקורי), התקציב לאחר שינויים (העברות בין סעיפים שונים) וביצוע התקציב בפועל:
בניתוח הגרפים האלו תגלו לרוב את ‘הסיפור’ שנמצא מאחורי תקנת הכספים האפורה. כך זה נראה בתקנה ‘שלנו’:
במדריך השלישי והאחרון יובא מענה לשאלה מהן דלתות הכניסה לתקציב המדינה? במדריך יובאו ההבדלים בין סוגי ההתקשרויות שיש לממשלה עם גופים חיצוניים ואיך זה רלוונטי לחברה האזרחית.
