הלוואות בערבות מדינה

המדריך שיעשה לכם סדר באיך משיגים הלוואות בערבות המדינה

פוסט זה מבוסס על סיכום סדנת 'הלוואות בערבות המדינה' בהדרכתו של יאיר שטיינמץ. ארגונים ועמותות יוכלו להסתייע במדריך זה כדי להגיש בקשה להלוואה בערבות המדינה, או לפחות להבין האם מדובר במקור כספי רלוונטי להם, ואיך לשפר את הסיכויים לקבל את ההלוואה.

הלוואות בערבות מדינה, הן יוזמה של המדינה שנועדה לאפשר לעסקים קטנים ובינוניים הלוואות מוזלות בתנאים נוחים – ריבית נמוכה, פריסה ארוכה של ההחזר ותקופה ראשונית בה אין צורך לשלם חלק מהסכום. הסיבה לנוחות התנאים, הינה כי המדינה נושאת באחוז מסוים מהסיכון להלוואות, מה שמאפשר לבנקים שמעניקים את ההלוואות להציע הלוואות בתנאים נוחים יותר.

מדריך זה יסביר מי זכאי להלוואות בערבות המדינה, ובאיזה תנאים. יוצג התהליך אותו עובר מבקש ההלוואה מרגע הגשת הבקשה ועד אישורה. התהליך אותו עובר הלווה משתנה בין הקרן הרגילה, לבין הקרן המיוחדת שהוקמה עבור נפגעי משבר הקורונה. נסביר מהי הפרוצדורה לקבלת הלוואה בכל אחד מהמסלולים, ואת היתרונות והחסרונות של כל מסלול.

באופן עקרוני, הלוואות אלו מיועדות לעסקים קטנים ובינוניים, אך גם ארגונים ללא מטרות רווח יכולים להיות זכאים להן בתנאים מסוימים, עליהם נרחיב בהמשך.

הקדמה: כמה מילים על הלוואות בערבות המדינה

הלוואות בערבות המדינה ניתנות במקומות רבים בעולם. מכשיר כלכלי זה נוסד במדינות רבות מתוך הבנה שעסקים קטנים ובינוניים זקוקים למימון, אך באופן מסורתי מתקשים להשיג אותו. הבנקים חוששים לתת אשראי לגוף קטן, שעוד לא הוכיח איתנות פיננסית. 

לצורך כך מפעילה המדינה, באמצעות מספר גופים פרטיים אשר זכו במכרז, את הקרן לעסקים קטנים ובינוניים. הקרן היא הגוף המתווך בין מבקש ההלוואה לבין הבנקים נותני ההלוואה. הקרן מנתחת את העסק של מבקש ההלוואה ומגישה המלצה לבנקים. כך מקבלים הבנקים מידע רב יותר על מבקש ההלוואה, עניין שיכול להפחית חלק מהקושי שלהם להעניק הלוואה. 

חשוב להדגיש – אין מדובר בהלוואות אותן המדינה צריכה להחזיר במקום הלווה, אלא בהלוואה רגילה לכל דבר ועניין. הלווה אף ערב באופן אישי להלוואה. הערבות של המדינה רלוונטית אך ורק מול הבנק, במידה והלווה לא הצליח להחזיר את כל ההלוואה, ומיועדת אך ורק עבור שיפור תנאי ההלוואה, ולא כדי למנוע את ההחזר שלה.

אז למי מיועדת הקרן?

  • עוסק מורשה
  • חברה
  • עמותה (בעלת הכנסות) – חשוב להדגיש, אין כלל מוגדר לאיזו עמותה זכאית לקבל הלוואה. אבל עמותות שנשענות באופן מובהק בעיקר על תרומות – כנראה לא יצליחו לקבל הלוואה. זאת מכיוון שהבנק לא יכול לסמוך על גופים כאלה שיחזירו את ההלוואה, בשל הקושי לחזות את כושר הפירעון שלהם. כלל האצבע המקובל בקרב העוסקים בתחום הוא שעמותה שמקבלת תרומות בגובה של עד שליש מהמחזור (ההכנסות השנתיות שלה) – יכולה להגיש בקשה. עמותה המסתמכת על תרומות בגובה של למעלה מכך כנראה לא תהיה זכאית להלוואה. תנאי סף נוסף בעמותות הוא שאף אחד ממורשי החתימה בעמותה אינו בעל חשבון בנק מוגבל.

אחרי ההקדמה, נסביר איך עובד המסלול הרגיל של הלוואות בערבות המדינה, לפני שנעבור להציג את הקרן שהוקמה בתקופת הקורונה. אפשר להגיש בקשות במקביל גם במסלול הרגיל וגם במסלול הקורונה.

המסלול הרגיל:

הלוואות בערבות המדינה

ההלוואות ניתנות על ידי ארבעה בנקים שונים: לאומי, קבוצת הבינלאומי, מרכנתיל ומזרחי.

  • גובה ההלוואה המקסימלי: עד 8% ממחזור המכירות, או חצי מיליון ש"ח, הגבוה מביניהם (על פי מחזור השנה האחרונה).
  • הביטחונות הנדרשים: הלווה ערב באופן אישי לכל סכום ההלוואה. בנוסף, עליו להפקיד בבנק המלווה סכום בגובה 25% מההלוואה. כך שלווה שרוצה לקבל חצי מיליון ש"ח הלוואה, צריך להפקיד בבנק המלווה 125 אלף ש"ח. 
  • תנאי ההחזר: ההלוואה נפרסת על 60 חודשים, והלווה זכאי ל-6 חודשי גרייס – חצי שנה ראשונה בה הוא יכול לבחור לשלם רק את הריבית על ההלוואה ולא את הקרן. זו אפשרות שנועדה להקל עליו בחודשים הראשונים, בהן צפויות פחות הכנסות. אלו תנאים שנחשבים מאוד נוחים, משום שזו הלוואה שפרוסה לחמש שנים, בריבית נמוכה, כאשר הערבות מכסה רק רבע מגובה ההלוואה. אלו תנאים שהבנקים לא יציעו בד"כ לעסקים מסוג זה. 

הסיבה לכך שהבנק מציע ללווה כאלו תנאים, היא משום שהמדינה מתחייבת לבנק לשלם 70% מההלוואה, במידה והלווה לא יצליח לעמוד בהחזר שלה. מכיוון שהלווה הפקיד מראש 25%, והמדינה נושאת ב-70%, הבנק בעצם נושא בסיכון של 5% בלבד מגובה ההלוואה במידה וזו לא תוחזר. בשל החשיפה הנמוכה, מוכן הבנק להעניק הלוואה בתנאים נוחים לגופים הנחשבים ברמת סיכון גבוהה.

מהן הסיבות בגינן ניתן לבקש הלוואה:

  • הקמה – הקמת עסק או ארגון.
  • הון חוזר – פער אשראי. ארגון שנדרש לשלם עכשיו, בעוד הכסף מגיע רק בעוד תקופה, מצוי בפער אשראי. על פער זה יכולה הלוואה לגשר. פער זה יכול להיווצר אם לדוגמא ארגון ללא מטרות רווח מספק שירותים עבור המדינה, אך מקבל תשלום רק מספר חודשים לאחר מכן.
  • השקעה – במוצרים פיזיים, כגון מכונות, רכבים, בניה, הקמה, שיפוצים.
  • משולב – הון חוזר יחד עם השקעה.
  • בנוסף, קיימים מספר מסלולים מיוחדים לאוכלוסיות ספציפיות. כך, קיים מסלול לתעשיינים, ליצואנים, לחקלאים ועוד. אחד מן המסלולים הללו הוא מסלול עמותות חברתיות. זהו מסלול המיועד לעמותות חברתיות העוסקות בתחום רווחה וחינוך, שיש להן התקשרויות קבועות עם הממשלה. דרך המסלול הזה מוותר הבנק על הערבות האישית של גורם מטעם העמותה, והעמותה משעבדת כספים שאמורים להגיע אליה מהמדינה עבור שירותים אותם סיפקה. זהו מסלול שקיים על הנייר, אך לא יותר מכך. משרדי ממשלה מסרבים לחתום על ההתחייבות הזו, ובכך הופכים את המסלול הזה ללא רלוונטי. 
  • המדינה גם מקימה לעיתים מסלולים מיוחדים נוספים אד-הוק. בעבר הוקמה קרן לעסקים בירושלים בתקופת הפיגועים, והיום הוקמה קרן קורונה – אותה נציג בהמשך.

איך פועל תהליך קבלת הלוואה בקרן הרגילה?

הלוואות בערבות המדינה

  • שלב ראשון: הלווה צריך להגיש מסמכים לקרן. מדובר על לא מעט מסמכים הנוגעים בעיקר לצדדים הפיננסיים של העסק. אלו כוללים גם תצהירים, מסמכים כספיים ואישורים שונים מהבנק ומרשויות שונות, מה שמאפשר לקרן לקבל תמונה מלאה על מבקש ההלוואה. המסמכים כולם נשלחים במייל לקרן. 
  • שלב שני: כעת הקרן בודקת את המועמד לעומק. ראשית, נציג מטעם הקרן מגיע למפגש עם מבקש ההלוואה, בדרך כלל בבית העסק. בהמשך מנותחת הבקשה על ידי אנליסט מטעם הקרן, ואז אצל אנליסט בכיר מטעמה. דו"ח מעמיק מטעם הקרן על מבקש ההלוואה מוגש בסוף התהליך. בסוף התהליך, עם הדו"ח, מתקבלת החלטה מטעם הקרן – האם לאשר את הבקשה או לא. במידה והתשובה הינה בקשת דחייה, מבקש ההלוואה יכול להגיש ערר על ההחלטה. בערר דנה ועדה חיצונית, ואם היא הופכת את החלטת הקרן – הבקשה עוברת לשלב הבא.
  • שלב שלישי: מבקש ההלוואה בוחר אחד מארבעת הבנקים המעניקים הלוואות אלו, ומגיש את בקשתו אליו. חשוב להדגיש – מבקש ההלוואה יכול להגיש לכל אחד מארבעת הבנקים, ללא קשר לשאלה האם יש לו חשבון שמתנהל באותו חשבון. נציג מטעם הבנק פוגש את מבקש ההלוואה, ודורש מסמכים נוספים במידה ויש צורך בכך.
  • שלב רביעי: הבנק מעביר את בקשת ההלוואה לוועדת אשראי. בוועדה יושבים שלושה נציגים – נציג הבנק, נציג המדינה, ונציג הקרן אשר אישרה את בקשת ההלוואה. הוועדה מקבלת את ההחלטה הסופית – האם לאשר את ההלוואה, ואם כן באיזה סכום מדובר. הוועדה יכולה לאשר כל סכום, עד לגובה הסכום אותו ביקש הלווה, אך כמובן גם פחות ממנו. אם הבקשה נדחתה על ידי הוועדה, מבקש ההלוואה רשאי לחזור לשלב השלישי, ולבחור בנק אחר. הבנק מעלה שוב את הבקשה לוועדת אשראי אחרת, וזו דנה שוב בעניינו של מבקש ההלוואה. אם הבקשה נדחתה פעם שניה, מבקש ההלוואה צריך לחכות חצי שנה עד שיוכל לבקש שוב הלוואה בערבות מדינה.
  • שלב חמישי: העמדת ההלוואה.

במסלול הרגיל, כפי שהוצג כעת, זמן הטיפול הממוצע בבקשה להלוואה עומד על כחודש ימים.

אחת הדילמות הנפוצות היא לאיזה בנק כדאי להגיש את הבקשה להלוואה. אין כלל אצבע כאן, אבל בהרבה מהמקרים דווקא עדיף לפנות לבנק בו מתנהל חשבון הבנק של מבקש ההלוואה. הבנק מכיר אותך הכי טוב, ולכן מבחינתו אין פערי מידע. הוא יודע בדיוק מהי היסטוריית האשראי שלך, ומה רמת הסיכון שלך. מאידך, לעיתים זה הפוך. בנקים יכולים להיות מוכנים לתת לך הלוואה, אם תמשיך להתנהל אחר כך אצלם באופן שוטף. זו דרך שלהם למשוך לקוחות חדשים.

חשוב להבין שהדבר העיקרי עליו מסתכלים בכל ההליך הוא יכולת ההחזר של מבקש ההלוואה. לווה פוטנציאלי שיראה שיש לו עסק עמיד שיכול לצמוח, ושלא תהיה לו בעיה להחזיר את ההלוואה, כנראה יזכה לקבל את ההלוואה המבוקשת. מאידך, מבקשי הלוואה להם מינוף בנקאי גבוה (ריבוי הלוואות שטרם שולמו), או שכאלו שמתקשים להציג רווחים כבר עכשיו – ככל הנראה לא יזכו להלוואה.

מסלול הקורונה:

הלוואות בערבות המדינה

כל מה שהוצג עד כה היה נכון למסלול הרגיל, שכאמור – עדיין זמין. ברם, בשלב זה (נכון למאי 2020) קיים מסלול אחר, והוא מסלול לנפגעי משבר הקורונה. התנאים במסלול זה טובים באופן משמעותי מהמסלול הרגיל, ולפיכך בפועל אין מי שבוחר להגיש למסלול הרגיל ולא למסלול הקורונה.

המדינה הבינה שהמסלול הקיים לא מסוגל לספק מענה לנפגעי משבר הקורונה – בשל משך הזמן בטיפול בפניה, בשל הדרישות הבירוקרטיות, בשל עומס הפניות ובשל הסכומים המוצעים, והחליטה להקים מסלול מיוחד לטיפול בנפגעי משבר הקורונה.

מהן היתרונות של מסלול הקורונה?

  1. הגדלה של הסכום אותו ניתן לבקש, עד 16% ממחזור המכירות, מקסימום 20 מיליון ש"ח. זה הבדל משמעותי מהמקסימום בקרן הרגילה, שעומד על חצי מיליון ש"ח ועד 8% מהמחזור.
  2. הקטנה של הסכום אותו יש צורך להפקיד כערבות. במקום הפקדה של 25%, יש להפקיד רק 5% מהסכום המבוקש.
  3. הגדלה של תקופת הגרייס ל-12 חודשים, במקום 6 חודשים. במהלך תקופת הגרייס לא רק שאין צורך לשלם את הקרן, אלא שהמדינה אף משלמת את הריבית במקום מבקש ההלוואה. כך שהלווה מקבל כאן גם הלוואה לפריסה ארוכה, וגם שנה ראשונה בה הוא לא צריך להחזיר הלוואה בכלל – לא קרן ולא ריבית.
  4. הריבית המקסימלית היא ריבית פריים + 1.5%, שזו ריבית מאוד נמוכה. 
  5. רק הלוואות מעל מיליון ש"ח צריכות לעבור דרך ועדת אשראי. כל סכום נמוך מכך יכול לדלג לחלוטין על השלב הזה. הדבר מקצר עוד יותר את משך הטיפול בבקשות ההלוואה.
  6. פישוט וקיצור ההליך. הממשלה בעצם ויתרה על מעורבות הקרן לעסקים קטנים ובינוניים בהליך, והעבירה אותו ישירות לבנקים, כפי שיפורט להלן. כך שבשאיפה, מרגע הגשת הבקשה, ההליך אמור להסתיים תוך מקסימום 7 ימי טיפול, בניגוד לחודש ימים במסלול הרגיל.

אז איך פועל ההליך במסלול הקורונה?

הלוואות בערבות המדינה

  • שלב ראשון: הגשת בקשה באתר משרד האוצר. יש למלא פרטים בסיסיים על העסק, ולא יותר מכך. אין צורך במספר רב של מסמכים. במהלך הגשת הבקשה, יש לבחור כבר את הבנק אליו אנו מעוניינים לגשת, כאשר במסלול הקורונה מעורבים רוב הבנקים במדינה, כך שכל אחד יכול לפנות לבנק אשר מכיר אותו הכי טוב – בד"כ הבנק בו מתנהל חשבונו.
  • שלב שני: מפגש עם הבנק. אין צורך במעבר דרך הקרן, אלא מגיעים ישירות לבנק, אשר דורש מהעסק מסמכים שונים. גם זה נעשה בצורה ממוחשבת, כאשר את הפניה מהבנק מקבלים במייל, ובמייל חוזר כבר מצוינים כלל המסמכים הדרושים לשם בדיקת הבקשה. בין היתר, ידרוש הבנק הסברים לגבי אופן פגיעת משבר הקורונה במבקש ההלוואה.
  • שלב שלישי: ועדת אשראי. כפי שצויין לעיל, בהלוואות שסכומן פחות ממיליון ש"ח, כלל אין צורך בוועדת אשראי, והבנק יכול להעניק את ההלוואה ללא צורך בוועדה.
  • שלב רביעי: העמדת ההלוואה

כמה דגשים כלליים לגבי מסלול הקורונה: 

  • המסלול מיועד למי שנפגע כלכלית ממשבר הקורונה, ויכול להציג קשיים שנבעו מהמשבר. הבנקים רואים היום הכל במשקפיים של קורונה, ואם פונים אליהם עם קשיים שאינם נוגעים למשבר הם מפנים למסלול הרגיל. בין הקשיים הללו יכולים להיות: 
    • ירידה בהכנסות/תרומות כתוצאה מהמשבר
    • הכנסות שמתעכבות, לקוחות שטרם שילמו בגלל המשבר
    • הוצאות קבועות בהיקף גבוה, תוך הפחתה של הכנסות. כך למשל, למרות שהכנסות לא מגיעות, עדיין צריך לשלם שכר דירה, משכורות, מיסים וכו'.
  • חשוב להראות לבנק שעשינו כל מה שביכולתנו לפני שפנינו לבקש הלוואה. חשוב להראות צמצום בהוצאות ככל הניתן, ואת מאמצינו להביא כסף ממקורות אחרים – מכיסנו הפרטי, או מכל מקור אחר.
  • לצבוע את הכסף – להראות לבנק עבור מה נדרש הכסף. אם זה עבור הוצאה קבועה אותה לא ניתן לצמצם, עבור משכורת מינימלית נדרשת או כל דבר אחר. שהבנק ידע בדיוק לאן הולך הכסף. 
  • להוכיח כושר החזר הלוואה – הבנק רוצה לראות שאמנם נפגעתם מקורונה, אבל שיש צפי להתאוששות. לא להציג את המצב בצבעים קודרים מדי, חשוב גם להציג תחזית להמשך הפעילות. להראות מהם המקורות הכספיים שיאפשרו לכם להחזיר את ההלוואה ברגע שהשגרה תשוב. הוכחת כושר החזר הלוואה נכונה גם במסלול הרגיל, ולא רק במסלול הקורונה, אבל הצורך בכך מתחזק במסלול הקורונה. זאת מכיוון שבניגוד למסלול הרגיל, במסלול הקורונה הבנקים נושאים באחוז גבוה יותר של הסיכון. משמעות הדבר הינה שהם חוששים יותר בכל הלוואה שהם נותנים, והדבר מחזק את הצורך בהוכחת כושר החזר הלוואה. 

לסיכום – חשוב להראות איך בדיוק נפגע מבקש ההלוואה מהקורונה, אבל גם להסביר איך ברגע שהמשבר יחלוף זה יעבור, כך שהבנק לא יחשוש שלא יקבל את כספו בחזרה.

‎הפורום לחברה האזרחית‎