המדריך מבוסס על סיכום הרצאתו של ד”ר בנימין שוורץ, יוצר ההסכת “השמרן – הגות פוליטית למאה ה–21“. בנימין הנו ד”ר למדע המדינה מטעם האוניברסיטה העברית וכעת נמצא בהשתלמות בתר דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון.
ערך: ד”ר בנימין שוורץ
המילה העברית “הסכת” (שורש: סכ”ת – האזנה, שמיעה) הינה חלופה למילה הלועזית “Podcast” המחברת בין המילים “Broadcast” (שידור) ו-“pod” (תרמיל של קטניות, תא). ההסכת הינו סדרה של פרקי שמע דיגיטליים הניתנים להאזנה או הורדה, בכל זמן, בתשלום או ללא עלות. במילים אחרות, תכנית רדיו המופצת באינטרנט, וניתן להאזין לה מכל מקום ובכל זמן.
ההסכת מאפשר הנגשה של מגוון תכנים, משמעויות והיבטים, הקשורים בנושא או בעמדה אותם מעוניינים לקדם. כדי להצליח במרחב הציבורי יש ליצור הסכת איכותי, לצורך כך על היוצר להגדיר את יתרונו היחסי על אחרים. היתרון יכול להיות בידע בנושא מסוים, ביכולת הנגשה, בקשרים אישיים שיש לו וכדומה.
מרחב הידע אותו ניתן להקנות בהסכת איננו מוגבל – פרשת השבוע, תולדות יוון, כלכלה, לימוד שפות, קורס אינסטלציה לבית בשיטת “עשה זאת בעצמך” וכו’. שימו לב, הקניית הידע תלויה בהנגשה נכונה ומותאמת לקהל המאזינים, ידע בלבד איננו מספיק.
יוצר ההסכת יכול להציג את מומחיותו, מקצועיותו או כישוריו כדי למצב את עצמו בתחום הנדון. לצורך קידום עצמי במקרים רבים נעשה שימוש בפלטפורמות תקשורתיות שונות, אך יתרון ההסכת על פלטפורמות אלו הינו יכולת הגדרת ובחירת קהל היעד אליו נחשפים. ההסכת גם מאפשר יצירה או הרחבה של מעגל קשרים עם גורמי מקצוע ובעלי השפעה.
מניע אפשרי נוסף הינו הקמת במה דיונית המשמשת גם להכרות ושיח עם גורמים שונים.
הנכס היקר ביותר הקיים ליוצר הסכת הוא אמון המאזינים. ניתן לומר שעם יצירת ההסכת נכתב למעשה “הסכם בלתי כתוב” בין יוצרו לבין מאזיניו. מימוש הסכם זה תלוי בתכנון עבודה סדורה, הכוללת מספר פרמטרים ו”גבולות גזרה” להסכת ולא ניתן להסתפק בידע, כישרון וקשרים להצלחתו. כדי למנוע סטייה “והליכה לאיבוד” תוך כדי הפעילות יש להתייחס לפרמטרים הבאים.
יש להגדיר מראש אם קהל המאזינים מיועד להגיע מתוך תחום הידע הנדון או מחוץ לו. הבחירה בין הקהלים נושאת עמה מחירים – התמקדות בקהל יעד מתוך התחום מאפשרת שיח מקצועני ודיון מעמיק, אך מצמצמת את הפוטנציאל להפצת ההסכת לקהל הרחב. במידה ובוחרים בקהל יעד מחוץ לתחום, הרווח וההפסד מתהפכים. עם זאת, ניתן לנסות ולשלב באמצעות פנייה לקהל הרחב תוך ניסיון לנהל שיח המזמין גם קהל ידעני יותר (ניסיון שילוב מעין זה נעשה בפרק על ניקולו מקיאוולי). בבחירת קהל היעד חשוב להתייחס לשפה המדוברת בהסכת ולעמוד על השאלה האם כל הפרקים יוקלטו בעברית. הקלטת פרקים בשפות אחרות, בעיקר באנגלית, מאפשרת מצד אחד הגעה לקהלי יעד בינלאומיים, מצד שני פעולה שכזו עלולה להגביל את קהל היעד בעברית. יש לקחת בחשבון כי גם מאזינים אשר דוברים ומבינים אנגלית, עלולים לא להאזין להסכת שאינו בשפת אמם. במקרה של ניסיון לפנות הן לקהל מקומי והן לקהל בינלאומי מומלץ לייצר רשת הסכתים בשפות השונות (למשל ערוצים נפרדים לעברית ולאנגלית). בנוסף, בין הסכתים מתנהלת כיום תחרות נמרצת על קשב המאזינים ועל תשומת ליבם. כדי להצליח במרוץ נדרש יוצר ההסכת “להוכיח“ לקהל היעד למה כדאי לו להשקיע את זמנו בהסכת.
שימו לב, קהלי היעד העיקריים של מרבית ההסכתים הינם צעירים (בגילאי העשרים והשלושים) ומבוגרים בגילאי פנסיה. לקהל המאזינים המבוגר טכנולוגיית ההסכת עלולה להיות מורכבת וחדשה, ויש להתחשב בכך.
על שם ההסכת לבטא את הרעיון המרכזי, לייצר קשר בין היוצר לבין המאזינים ולהתאים לקהל היעד. לשם כך, מומלצת כותרת ברורה, קצרה וקליטה. ניתן להוסיף גם תת כותרת תחת שם ההסכת, המתארת במספר מילים נוספות את התוכן והעיקרים בו.
על היוצר להגדיר לעצמו מראש מי הם המרואיינים הרצויים בהסכת, ולא פחות חשוב, עליו להגדיר מי אלו שאינם רצויים. התאמת המרואיינים קשורה בקהל היעד, למשל הגעה לקהל רחב ככל שניתן או קהל לטווח ארוך. במידה והנטייה הינה צבירת קהל רחב במידיות יש יתרון בהזמנת ידוענים המושכים קהלים חדשים. במקרה כזה, יש לשים לב לשני סייגים אפשריים – המוטיבציה להזמין ידוענים עלולה להסיט את יוצר ההסכת מהתכנון המוקדם ולהוציאו מ”גבולות הגזרה” שהוגדרו להסכת. בנוסף, עצם הרצון לראיין ידוענים קשור פעמים רבות בנטייה לדון ב”כאן ועכשיו”, נטייה אשר עלולה לפגוע בפיתוח הסכת המיועד לטווח הארוך. לפיכך, רצוי מצד אחד להזמין מרואיינים בעלי שם, אך מצד שני להיזהר מסטייה אפשרית מתכנית העבודה.
שימו לב, הסכת יכול גם להתבסס על מונולוג, אך החלטה כזו דורשת היערכות מתאימה – הכרת עולם ידע ומחשבה ויכולת “להחזיק קהל” באופן עצמאי.
להקלטת שמע יש מספר יתרונות על הקלטה ויזואלית (וידאו): 1. אפשרות האזנה תוך כדי פעילות כמו הליכה, ריצה, שטיפת כלים, נהיגה וכד’. 2. מיעוט בהוצאות כספיות כגון אולפן וציוד. 3. אפשרויות עריכה מגוונות – חיתוך או העברת קטעים ברצף ההקלטה ללא התחשבות בתאורה או זוויות צילום.
התוצר המוגמר, כלומר פרקי ההסכת, חייב להעניק למאזינים הן ערך מוסף של תוכן והן של חוויית ההאזנה. יש להעניק למאזינים שילוב של הנאה אסתטית עם עולם תוכן עשיר. חווית ההאזנה תלויה ביצירת סאונד איכותי, ניהול שיח ברור, הקפדה שלא להישמע “ישנוניים” או “עצובים” ויכולת להשתמש בחוש הומור. יוצר הסכת צריך לשאול את עצמו – מהו התוצר המוגמר אותו הוא מעוניין “למכור” למאזינים? ואילו תחושות הוא מעוניין שיעלו במאזינים כאשר הם יאזינו וידברו עם חבריהם על ההסכת?
יש לצאת לדרך עם פרסום ההסכת רק כאשר קיימת תכנית עבודה סדורה, לטווח ארוך, של קצב הפרסום והפצת הפרקים. חשוב להימנע מפרסום פרקי הסכת בשלבי זמן שאינם עקביים. פעולה שכזו עלולה לפגוע ביחסי האמון בין ההסכת למאזינים. בתכנון המוקדם יש להתייחס לקצב פרסום הפרקים הרצוי – יומי, שבועי, חודשי וכו’ – ולעמוד בקביעה הזו. במידה ואין ביטחון ביכולת להקליט ולערוך פרקים בקצב הרצוי, ניתן ליצור “סל הקלטות” ולתזמן אותן לטווח הארוך.
הסכת המשמש כמודל מסייע ליוצר בהכוונת ההסכת בהתבסס על ניסיונם של אחרים, על טעיותיהם והצלחותיהם. בחירת של הסכת המשמש כמודל (או מספר מודלים) יכול להקל בתכנון הפרמטרים השונים – מבנה השיח הרצוי, שיטת ההקלטה, עיצוב התצוגה למאזינים וכד’.
דוגמאות להסכתים כמודלים פוטנציאלים: In our time (BBC), היסטוריה לילדים (“כאן חינוכית”), Madison’s Notes ,Tikvah Podcast וה-The daily (New York Times) המשלב בעריכה הקלטות שיחות טלפון, הקלטות שטח, מוזיקה, צלילי מעבר ועוד.
את תהליך היצירה של ההסכת ניתן לחלק לארבעה מרכיבים עיקריים: טכני, תוכן, עריכה ופרסום והפצה.
ההכנה הטכנית כוללת את פרקטיקת ההקלטה, מרכיבים חומריים ליצירת תוכן ואפשרויות פרסום והפצה.
ניתן להגיע לתוצאות מצוינות בעלויות סבירות. הציוד הנדרש להקלטה כולל מיקרופון, מכשיר הקלטה, סוללות גיבוי ואוזניות (לא חובה). יש להקליט במקום סגור ולא בשטח פתוח, ולוודא כי סביבת ההקלטה שקטה, למשל שאין עבודות בניין קרובות. בכל מקרה, במידה ויש הפרעה בעת ההקלטה רצוי לעצור אותה ולאחר מכן לבקש מהמרואיין לחזור על המשפט האחרון שנאמר, כדי שבעריכה יוכלו הדברים להישמע בבהירות. להסכתים שבאופן מובנה כוללים הקלטות בשטח פתוח, יש להתאים את הציוד כדי לעמוד בתנאי השמע הקשים יותר. בנוסף, הנפח והמשקל של סך כל ציוד ההקלטה אמור לאפשר ניידות נוחה ממקום למקום (בגודל הדומה לקופסת נעליים).
פירוט ציוד נדרש והמלצות:
שימו לב, טיבו של הציוד משפיע באופן ישיר על איכות ההקלטה והשמע בהסכת. ככל שהציוד איכותי יותר, דבר הקשור בעלויות, כך חווית ההאזנה של המאזינים תהייה טובה יותר.
אופציית ההקלטה מרחוק – בהתחשב בכך שאיכות ההאזנה חיונית להסכת, רק באמצעים נאותים ניתן לייצא תוצרים מהקלטה הנעשית מרחוק. בהקשר זה, זום איננו מומלץ כלל! אופציה אפשרית היא שימוש באפליקציית הקלטת של שיחות טלפון בתשלום (להקלטת המרואיין) ובמקביל שימוש בציוד ההקלטה כגון מיקרופון ומכשיר הקלטה (להקלטת המראיין). לאחר מכן נדרשת עריכה המתאימה בין שני קבצי הקול.
בתחום ההסכתים פועלות חברות מסחריות המציעות, חלקן בתשלום וחלקן ללא עלות, פלטפורמות העלאת הסכתים לרשת האינטרנט. בהקשר זה מומלץ שלא לחסוך ולבחור באפשרות של שירות בתשלום, כך ניתן לאחסן חומר רב, לעצב את אתר ההסכת, להפיץ את הפרקים באופן אוטומטי ולקבל נתוני האזנה והורדות. הנתונים מאפשרים זיהוי של מגמות האזנה להסכת ואיתור פרקים מוצלחים. תהליך ההפצה של החברות נעשה דרך מגוון יישומונים (אפליקציות) אשר מנגישים למאזינים את ההסכתים. היות ותהליך ההפצה מתבצע דרך מספר רב של יישומונים יש לדעת כי הצגת נתוני ההאזנה עלולה להיות מוגבלת. גורם נוסף התורם לחוסר הבהירות ביכולת קריאת הנתונים הינו אינטרס החברות להציג ליוצר ההסכת הצלחה פרסומית דרכם, ואף יש מקרים בהם החברות יוצרות “פייק האזנות”.
שירות מומלץ: השירות בתשלום של Pod Bean המציע שירות לאחסון, הפצה ועיצוב בסיסי במחיר סביר (לערך בעלות של 50$ לשנה). האתר מפיץ את התוכן למספר רב של אפליקציות (Apple Podcast ,Google Podcast ו-Spotify).
לפני כל הקלטה של פרק (או רצף של פרקים) נדרש יוצר ההסכת לבחור נושא או תחום דיון, לפנות למרואיין פוטנציאלי, לבצע מחקר מקדים, לגבש שאלות ראויות, להגדיר את אורך זמן הפרק ולגבש את כרונולוגיית הפרק ותוכנו.
הגדרה, מיקוד והגבלה של נושא הדיון זהו דבר הכרחי ונדרש מיוצר ההסכת. נקודות אלו הן חלק חיוני מהכנה מיטבית לריאיון ומסייעות לקשר ולאמון בין יוצר ההסכת, המרואיין והמאזינים. ניתן להעלות שאלה האם נכון יותר לבחור קודם מרואיין ולהתאים לו נושא או דווקא להתחיל מבחירת נושא ומשם לצאת לבחירת המרואיין? לשאלה זו אין תשובה אחת נכונה, ניתן לחשוב על מרואיין מיטבי מתוך נושא מסוים וניתן לפעול בכיוון הפוך. עם זאת, חשוב להבחין בין המרואיין לנושא, היות ומרואיין דומיננטי עלול להיהפך לנושא עצמו.
הכנה מקדימה ומעמיקה הינה מרכיב חיוני לקראת כל פרק ומשמשת כיתרון יחסי של ההסכת על מרבית הדיונים התקשורתיים. המחקר המקדים יקבע את איכותו וחריפותו של הדיון והוא מסייע בהנגשת הדיון והמרואיין אל המאזינים. בנוסף, יש לשאוף במחקר למצוא נקודות אשר יאתגרו את המרואיין ויחדדו את הדיון. לצורך כך נדרשת קריאה מקיפה אודות המרואיין עצמו ודעותיו, קריאה זו יכולה לכלול ביוגרפיה, ספרים, הסכתים, מאמרים, כתבות, נקודות זמן וכדומה. בנוסף, בפרקים בהם צפוי מתח בין המראיין למרואיין חל משנה תוקף לחשיבות המחקר המקדים.
שאלות הכוללות ידיעה והבנה מעמיקה מאתגרות את המרואיין ומאפשרות קיום של דיון עם ערך מוסף הכולל אמירות חדשות שלא נשמעו בעבר. שאלות מעמיקות גם משדרות למרואיין רצינות וכבוד, מפתחות שיח פורה ומאפשרות למרואיין להתעמת עם תכנים שונים ומגוונים. עם זאת יש לזכור – אתגור המרואיין אין פירושו הוצאת שם רע, אין מטרה של “לתפוס במילה” או “להפיל”, להיפך יש להוציא מהאדם את המיטב שבו. רצוי אף לומר זאת למרואיין מראש. בנוסף, ניתן גם לשלוח למרואיין את השאלות מראש, זה מאפשר לו, ואף מחייב אותו, להציע מענה מעמיק.
רצוי כי הדיון יתקיים כאשר הוא מבוסס על טקסט, ספר או מאמר. יש להכין את המרואיין לכך ולידע אותו מראש, ובמידת הצורך אף לנהל “משא ומתן” על הטקסט הנבחר (במקרה בו כל גורם מעוניין בטקסט אחר לדיון). כלומר, מומלץ לראיין אנשים על ספרים או מאמרים שכתבו או קראו ולא על נושא ערטילאי בלבד, חשוב ככל שיהיה. בנוסף, יש לנסות “לאחוז את השור בקרניו”, כלומר להצביע בשיחה על הנקודה המרכזית, לעמוד עליה ועל חשיבותה ולנהל סביבה את הדיון.
דרך העברת התוכן, שיטת הריאיון וחיתוך הדיבור מחויבים להיות ברורים ובהירים. קיימים סגנונות שונים: מעמיקים או קלילים, אקטואליים או היסטוריים, סגנון תכנית רדיו או סגנון אקדמי וכדומה . כל יוצר הסכת נדרש לבחור את הסגנון המתאים לו ולבצע התאמות נדרשות.
יוצר ההסכת נדרש להכריע מראש מהי נקודת הזמן (בעתיד) אליה הוא מייעד רלוונטיות. הרלוונטיות יכולה גם להיות לעשרות שנים קדימה. החלטה זו משפיעה על מרכיבי ההסכת השונים ויש להתייחס אליהם בתכנון ובהגשה.
בעניין זה אין “כלל זהב”. הדבר תלוי בנושא או בתחום הנדון, כמו גם בקהל היעד. הסכתים הכוללים שיח מעמיק יכולים להימשך 20 או 40 דק’ או יותר. היוצר צריך לבחון אם נכון להגדיר מראש את משך הזמן הרצוי או שמא לקהל היעד חשובה יותר איכות הדיון מאשר אורכו.
שני מרכיבי עריכה עיקריים: א. שיקול הדעת של יוצר ההסכת הקשור בתוכן עצמו; ב. והידע המקצועי הטכני שלרוב דורש איש מקצוע (עורך קול). מרכיב שיקול הדעת בעריכה כולל את ההחלטה המכרעת בנוגע לחלקים אשר ייבחרו להשמעה מתוך ההקלטה ואלו שייחתכו מתוכה. קיימות סיבות שונות להוצאת קטעים בעריכה – תשובה הסוטה מהנושא הנדון, שיח שהתארך יתר על המידה וכו’. לצורך מיצוי מרכיב הידע המקצועי מומלץ להשתמש בעורך קול. עורך הקול מסייע בחיבור חלק של קטעים או במחיקתם, בטשטוש של גמגומים ושתיקות ובהעלאת איכות השמע. בנוסף, העריכה כוללת את הפורמט הרצוי של סדר ההשמעה בכל פרק. פורמט פוטנציאלי הינו – פתיח מוזיקלי (במידת הצורך יש לפנות לעורך מוזיקלי לצורך כך), לאחר מכן פתיח מילולי, הכולל הסבר כללי על ההסכת (ניתן לעשות זאת באופן עצמאי או בתשלום דרך קריין מקצועי) ואז השיחה עצמה, המתחילה לרוב בהצגת המרואיין.
שימו לב, ניתן לעשות שינויים בסדר הדברים, למשל, להפוך את בין הפתיח המילולי והפתיח המוזיקלי. בנוסף יש להקפיד על זכויות יוצרים בפתיח המוזיקלי. קיימים אתרים בהם ניתן למצוא קטעים מוזיקליים ללא תשלום, אך מומלץ לבחור פתיח מוזיקלי מאתרים הדורשים תשלום והגנה משפטית).
כל יוצר הסכת נדרש לעסוק בפרסום כאמצעי להגיע לקהל היעד שלו. לצורך כך קיימות מספר פלטפורמות אפשריות.
אתר אינטרנט לאחסון והפצת הסכת – קיימים מספר אתרי אחסון המפיצים הסכתים לאפליקציות השונות (Apple Podcast ,Google Podcast ו-Spotify), אתרים אלו דורשים תהליך אימות בין אתר האחסון לבין האפליקציות, לאחר תהליך האימות נוצר מנגנון אוטומטי של הפצת ההסכת שאיננו דורש התערבות מצד יוצר ההסכת. יש להקפיד על צירוף טקסט המתאר את פרקי ההסכת השונים לקובץ אותו מעלים לאתר, זהו התיאור אותו יראו המאזינים הפוטנציאלים באפליקציות. על הטקסט לשקף נאמנה את התוכן ולעמוד בסטנדרט של דקדוק ואיות מכיוון שקהל היעד יתרשם ויסתמך עליו בבוחרו אם להאזין.
לאחר העלאה לאתר וההפצה לאפליקציות השונות רצוי להעלות גם לפלטפורמות הבאות:
Facebook – יש לפתוח עמוד פייסבוק להסכת. העלאה לפייסבוק דורשת קובץ וידאו ולא האודיו, לצורך כך אתרי האחסון מייצרים הסכתים עם תמונה, המשמשת כווידאו, מה שמאפשר ההעלאה לפייסבוק. בפייסבוק מומלץ לבחור באופציה “ממומן”, אחרת תעודת ההפצה אינה רחבה. בנוסף, רצוי להעלות פוסט הסבר עם תמונה מייצגת (מרואיין, תמונת על הנושא הנדון וכו’).
YouTube – רצוי ליצור גם ערוץ יוטיוב בו יופיעו כל פרקי ההסכת.
Twitter – מומלץ לפתוח גם משתמש טוייטר, בשם ההסכת, המצייץ את הפרקים השונים.
לעיתים יש רצון להוסיף תוכן הקשור לנושאי הדיון ואינו יכול להיכנס להסכת (כמו מאמרים, ספרים, טקסטים, צילומים וכד’), לצורך כך ניתן להקים אתר להסכת. האתר מאפשר להוסיף הפניות ולבנות מכלול תוכן משמעותי יותר.
בהצלחה
