עבודה עם הממשלה: מבוא וסקירה

המדריך מבוסס על הרצאתו של אבי כהן סקלי, לשעבר מנכ”ל המשרד לשוויון חברתי ומנכ”ל המשרד לירושלים ומורשת.

ערך: אילון אביאור.

 

רקע והערכות נכונה

במדינת ישראל קיימים, נכון להיום, כ-15,000 ארגוני חברה אזרחית רשומים איתם יכולה הממשלה לעבוד בהיקפי עבודה שונים, על פי מטרות הארגון ויכולותיו. ככלל, כל משרד ממשלתי מקבל באופן יום יומי פניות רבות לשיתופי פעולה שונים עם ארגונים. על פי נתוני גיידסטאר, בשנת 2021 כ-34% מתקציבם של ארגוני החברה האזרחית הגיע מהמדינה באפיקים שונים. בפני כל ארגון קיימות דרכים שונות ומגוונות לייצר התקשרות אל מול הממשלה ולקיים פעילות באמצעות משאבים אלו. כדי לפנות לאפיקים אלו ולייצר שיתופי פעולה על ארגון או יוזמה להתאים עצמם לצורת העבודה הממשלתית. המדריך הבא יעסוק בכלים מעשיים לעבודה משותפת של החברה האזרחית עם הממשלה.

הממשלה היא גוף גדול וסבוך עם תוכניות עבודה מורכבות, רחבות וארוכות טווח. הניסיון ליצור שיתוף פעולה עם הממשלה יכול להיתקל במספר קשיים מערכתיים ולפעמים גם מייאשים. הבנה טובה של חסמים אלו לפני הניסיון להתקשר עם הממשלה יכולה למנוע אתגרים מרובים בהמשך הדרך ולקצר את לוחות הזמנים של שיתוף הפעולה הנצרך. הערכות נכונה של הארגון לקראת הליך ההתקשרות יכולה לפתוח דלתות רבות בהמשך הדרך.

קשיים בהתקשרות עם הממשלה

ישנם מספר קשיים כלליים בדרך להתקשרות עם הממשלה:

1. ריבוי פניות למשרדי הממשלה שונים – ארגונים ואזרחים רבים פונים ליחידות הממשלה השונות בהצעות או יזמות. בפועל, פניות רבות מתבררות כלא רלוונטיות או שאינן נותנות מענה מתאים לצורך המדובר. על ארגון לעשות מחקר רציני לפני שהוא ניגש להתקשרות, זאת כדי שהפנייה אכן תהיה רלוונטית.
2. מחסור במשאבים ממשלתיים – לכל יחידה ממשלתית יש תקציב מוגבל אותו היא יכולה להקדיש לכלל פעולותיה, ובתוך כך גם לחברה האזרחית. היכולת להשתמש בו לשימושים שונים כפופה להנחיות, לחוק ולנהלי עבודה. על ארגון להבין את ההנחיות השונות של המערכת כדי להעלות את סיכויי ההתקשרות שלו.
3. תהליכים בירוקרטיים מורכבים – מיזמים משותפים עם הממשלה, וכן תמיכות תקציביות של הממשלה, כרוכים בתהליכים ארוכים ומורכבים. בירוקרטיה, תקנות משפטיות ואישורים מורכבים, כל אלו הופכים את תהליך ההתקשרות עם הממשלה לתהליך ארוך טווח, עם מספר רב של שלבים מאתגרים בדרך ליצירת שיתוף הפעולה הרצוי.
4. זמנים מורכבים בממשלה – תהליכים בירוקרטיים של הממשלה מושפעים מסדר היום הציבורי. זמני משבר, כמו תקופת קורונה או בין מערכות בחירות, מקשים על יצירת שיתופי פעולה וקבלת תקציבים.
5. סדר עדיפויות ממשלתי – לעיתים נושא שנראה לארגון ככזה שנמצא בראש סדר העדיפויות של יחידה ממשלתית מסוימת מתברר כמשני בחשיבותו עבורה, מה שלרוב מביא לכך שלא יקודם באופן שהארגון תכנן לכתחילה.
6. חוסר מודעות בנוגע לתהליכים ממשלתיים – ארגונים רבים מנסים ליצור שיתוף פעולה ללא הכרות והבנה של האופן בו תהליכים ממשלתיים מתרחשים, ללא תכנון ארוך טווח וכן בחוסר הבנה של צרכי הממשלה. הבנה מוגבלת של הארגון את המערכת הממשלתית עלולה לסגור דלתות רבות בדרך ליצירת שיתוף הפעולה.

אופני פעולה ודרכי התקשרות עם הממשלה

על מנת לגשת נכון לקשיים הרבים שעלולים להיווצר, כל ארגון צריך להבין את אופן הפעולה הנכון לו. קיימות דרכי התקשרות שונות לממשלה ואלו מתאימות לארגונים על פי מטרותיהם ושיטות עבודתם. התקשרות בממשלה כרוכה בהליכי עבודה מאתגרים ולעיתים מסורבלים, וארגון שלא יבחר באופן ההתקשרות המתאים לו עלול להיתקל בקשיים.

היבטים בהליך התקשרות מוצלח:

• סוגי משאבים: קיימים סוגים שונים של משאבים של המדינה שיכולים לתמוך בארגון, לא פחות מתקציב גדול. לעיתים קל יותר לקבל משאב בעל ערך מאשר תקציב ישיר. משאבים שונים יכולים להגיע בצורות שונות, כמו משאב שווה כסף, שיתוף פעולה שיכול לקצר הליכים או חבירה לגוף שאיתו הארגון יקבל את המשאב לו הוא זקוק, ללא התקשרות ישירה עם המשרד האחראי על כך. הבנה של סוגי המשאבים שארגון יכול לקבל מהגוף הממשלתי איתו הוא רוצה להיקשר יכולה לפתוח את הדרכים לקשר הרצוי.
• התקשרויות: על ארגון לחפש את שיתופי הפעולה האפשריים שרלוונטיים לו. קיימים ארגונים שונים שכבר נמצאים בשיתוף פעולה עם הממשלה. הצטרפות אליהם או שיתוף פעולה איתם או דרכם יכול לקצר הליכים בירוקרטיים רבים בדרך להתקשרות הרצויה.
• מקצועיות: על מנת ליצור שיתוף פעולה עם הממשלה נדרשת מקצועיות רבה. על ארגון להבין לעומק את מטרתו בהתקשרות, מה היעדים של הארגון ושל שיתוף הפעולה המדובר, מה היקף ההשפעה של הפעולה שהוא מבקש לבצע, מה היעדים והמטרות שהוא ישיג בכסף הממשלתי, מה המשאבים העומדים לרשותו ומה המשאבים בהם הוא מעוניין, כמו גם לוחות זמנים והבנה של המערכת וצרכיה. ללא הערכות כזו הארגון צפוי להיתקל בקשיים רבים בדרך לתמיכה המיועדת.
• ערך מוסף: ארגוני חברה אזרחית רבים מנסים להגיע אל אותם משאבים, שמעצם היותם משאבים מוקצבים הנם גם מוגבלים. על ארגון להבין מהו ערך המוסף אותו הוא מביא למשרד הממשלתי איתו הוא משתף פעולה. לעיתים ארגון נדרש לבצע התאמות בהליכי העבודה שלו מול המשרד ואף להתאים את מטרת הפרויקט על מנת לענות על צרכי המשרד שמספק את המשאבים. ללא הדגשה כיצד המשרד הממשלתי משיג את יעדיו בהתקשרות זו, משרדי הממשלה לא יקדמו את שיתוף הפעולה.
• פתרון ישים: למערכת הממשלתית קל יותר לתת מענה לפנייה של הארגון כאשר האחרון מציע פתרון ישים ומהיר. פתרון ישים הוא פתרון שמעוגנת בו התגברות על חסמים ובירוקרטיה, מה שמקל על הגורמים המקצועיים להזרים אליו משאבים ולתמוך בו.

אופני ודרכי פעולה והתקשרות

קיימות מספר אפשרויות של אופני התקשרות שונים לממשלה. צורת התקשרות הנכונה תלויה בהבדלים בין הארגונים – מטרות הארגון, אופי הארגון, משאבי הארגון הקיימים והמשאבים המצופים:

1. מכרזים – מכרז הוא אחד מדרכי ההתקשרויות הנפוצים ביותר, ובעל ההיקף הנרחב ביותר. במכרז המדינה פונה לארגונים שונים ומזמינה אותם להציע שירות/מוצר מסוים בו היא מעוניינת או חייבת לספק. הארגון שזוכה במכרז נהיה ספק שירותים של המדינה ומקבל ממנה תקציב לכך.
2. מבחן תמיכה 3א‘ – על פי החוק, המדינה יכולה לתמוך במוסדות ללא כוונות רווח דרך תקציב המדינה. עמידה במבחני תמיכה קבועים של הממשלה תאפשר זכאות לקבלת תקציב לפעילות מסוימת. עמידה בתנאי הסף משמעותה קבלה כמעט אוטומטית של התמיכה, מה שהופך אותה לצינור משאבים שהדרך אליו פשוטה יחסית, זאת בתנאי שהארגון הצליחה לעמוד בדרישות. על ידי בחינה של המדדים והתאמה של הארגון את עצמו אליהם, ארגון יכול להפוך את עצמו לזכאי לקבלת התמיכות.
3. מיזם משותף – במיזם משותף, הארגון או היזם הופכים להיות שותפים שווים של הממשלה בפרויקט מסוים, ולא רק ספקים של שירות. משמעות הדבר היא שארגון שיוצר מיזם משותף עם הממשלה הופך לשותף מלא בפרויקט.
4. ספק יחיד – מצב בו ארגון מספק שירות לממשלה בשל העובדה שהצליח להוכיח שהוא היחיד המסוגל לספק שירות זה. על מנת להפוך לספק יחיד, נדרשת חוות דעת של המשרד הממשלתי הרלוונטי המאשרת כי הארגון הוא אכן היחיד המסוגל לספק את השירות המבוקש. זה אופן התקשרות שנחשב חריג ביכולת לקבל אותו, שכן רוב ארגוני החברה האזרחית חולשים על תחומים משותפים.
5. התחברות לגוף שלישי בעל פטור ממכרז – יש מספר לא קטן של גופים שונים שעובדים באופן מוסדר עם הממשלה: גופים פטורים ממכרז, גופים מעוגנים בחוק, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות או מוסדות לאומיים. מדובר בארגונים בעלי קשר ישיר עם אגפי הממשלה השונים, עם הליכי עבודה מפותחים, מסודרים ובעלי אפיק פעילות רחב. עבודה עם גופים אלו מאפשרת יצירת תשתית רחבה, חזקה, ארוכת טווח, רלוונטית, פשוטה וכזו שגוברת בקלות על חסמים ממשלתיים רבים הנוצרים בניסיון התקשרות ישיר עם הממשלה. לעיתים יהיה על ארגון להתאים את עצמו לתנאים בהם גופים אלו עובדים, אך בתמורה לזכות בעבודה עם גוף עליו הממשלה סומכת, וכן במשאבים הרבים העוברים דרכו.
6. קולות קוראים ייעודיים שאינם תמיכות – מדובר בקולות קוראים שהממשלה מוציאה לכלל הגופים לצורך ביצוע פעולות כאלו ואחרות, אפיק שפתוח לחלוטין גם לארגוני חברה אזרחית.
7. חיבור לגוף מפעיל ארצי שזכה במכרז – קיימים גופים מפעילים ברמה הארצית שמספקים שירות מסוים עבור הממשלה. לעיתים גופים אלו יחפשו מפעיל מקומי שיפעיל עבורם שירות זה בהיקף קטן יותר או מותאם אוכלוסייה מסוימת. חיבור לגוף כזה יכול לאפשר שיתוף פעולה של ארגון עם הממשלה דרך אותו גוף ארצי.

פעולות מהן יש להימנע

לצד ההבנה מהם אופני ההתקשרות הנכונים לכל ארגון, ומהן הדרכים להגיע לאותה התקשרות מיועדת, על ארגון להבין מאילו פעולות עליו להימנע בכדי לא לסגור דלתות:

• הבנה של המערכת הממשלתית – בכדי ליצור התקשרות עם הממשלה יש לעמוד בלוחות זמנים, באתגרים מערכתיים מובנים ובהליכי עבודה שגרתיים של הדרג המקצועי. כל אלו מוטמעים ומובנים באופן העבודה של המערכת הממשלתית. ניסיון של ארגון ללחוץ ולדחוף את גורמי המקצוע השונים ”להחליק” את הבירוקרטיות המובנות משדר חוסר מקצועיות ומקשה על המערכת לעבוד ולקדם את ההליך שהארגון מעוניין בו. תהליכים לעיתים נעצרים בשל לחץ יתר של הארגון על המערכת.
• עקיפת הדרג הפקידותי – לעיתים ארגון יעדיף את הדרך הקלה בקידום הליך, והיא פנייה לדרג המנהל של האגף איתו הוא רוצה להתקשר. זו אמנם דרך מהירה בטווח קצר, אך לעיתים בטווח הארוך הדבר פוגע ביכולת לקדם מהלכים עתידיים.
• מקצוענות – עבודה עם הממשלה מחייבת את הארגון להכרות עם המערכת ועם החסמים שבה, כמו גם את צרכיה ואת היתרון היחסי שניתן להציע לה. חוסר מקצוענות, שמתבטא באי הכרה של היבטים אלו, עלול לסגור דלתות ולהקשות ביצירת שיתוף הפעולה.
• גמישות, צניעות וענווה – האופן בו הארגון ניגש להתקשרות משפיע על יצירת שיתוף הפעולה איתו. על ארגון לפעול תוך הבנה שאף פקיד לא ‘עובד אצלו’, תוך גמישות ארגונית מסוימת על מנת שהליך ההתקשרות יצלח.

לסיכום

קיימות שיטות התקשרות רבות בין החברה האזרחית לממשלה. לצד תקציבים שונים, קיימות אפשרויות שונות של שיתופי פעולה העומדות בפני ארגונים. דרושה מקצועיות והכרות טובה אודות המערכת הממשלתית בכדי ליצור שיתוף פעולה מוצלח. לצד ההבנה של המערכת הממשלתית, על ארגון לחדד את המטרות אותן הוא מנסה לקדם, את האיכויות שהארגון מביא ולברר את ההשלכות ארוכות הטווח של התקשרות כזו.