המדריך מבוסס על הרצאתו של עדי ארבל, מנהל הפורום לחברה האזרחית. בעבר שימש כמנהל קשרי הממשל של המכון לאסטרטגיה ציונית, במסגרתו סייע בקידום חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. עדי שותף להקמת מגוון יוזמות לאומיות וחברתיות.
עריכה: אילון אביאור
שדולה היא התארגנות של מספר חברי כנסת המבקשים לקדם מדיניות מסוימת או לעסוק בתחום ממוקד. ככלל, כל חבר כנסת שאינו שר, או סגן שר, יכול להקים שדולה או להיות חבר בשדולה. שדולה איננה גוף פורמלי של הכנסת, ולפיכך יש לה מידת עצמאות מסוימת מהכנסת ומסדר יומה. כלומר, הכנסת איננה מתערבת בפעילות השדולות למרות שמפגשיה נערכים לרוב במשכן הכנסת. יש לציין כי בניגוד לחברי כנסת החברים בוועדה של הכנסת או מכהנים בתפקיד שר, חברות בשדולה לא מספקת לחברים בה יתרון פורמלי, כמו תקציבים או סמכות פוליטית. בניגוד לכלים פרלמנטריים בעלי כוח מחייב כמו שאילתה או חוק, סמכותה של שדולה מבוססת על כוח רך, כלומר על הסכמות ושיתופי פעולה שהשדולה יוזמת ומניעה. כמו כן, החברות ופעילות בשדולה לא כרוכות בחלוקת הכוח בין האופוזיציה לקואליציה, והיא יכולה להוות מרחב לשיתופי פעולה בין כל חלקי הכנסת על ידי הסכמות וולונטריות. עם זאת, חברי הכנסת החברים בשדולה יכולים להשתמש בתקציב הקשר עם הבוחר, אליו הם זכאים מתוקף היותם חברי כנסת, למען פעילויות השדולה.
חשוב להבהיר: בשדולה יכולים להיות מספר חברי כנסת שישמשו בתור יו”ר השדולה. יו”ר השדולה הוא זה שמניע את פעילויות השדולה ובכל יצירת שיתוף פעולה כדאי להיות בקשר איתו.
לפירוט השדולות הקיימות וחבריהן לחצו כאן.
קיימות מספר מגבלות בחברות בשדולה:
השתתפות והקמה – חבר כנסת יכול לכהן במספר בלתי מוגבל של שדולות בכנסת, וכן להקים מספר בלתי מוגבל של שדולות. בעת הקמת שדולה חדשה, לרוב עדיף יהיה לעבוד עם חבר כנסת שאינו פעיל במספר גדול של שדולות, זאת על מנת שיהיה לו את הקשב המינימלי הנדרש לתפעול שוטף של השדולה.
יכולת השפעה – חברות בשדולה לא מעניקה תקציבים או כוח פוליטי לחברי הכנסת, מה שמצמצם את יכולת ההשפעה שלה ביחס לאמצעים אחרים שעומדים לרשות הח”כים. עם זאת, חברות בשדולה יכולה להעניק מעמד ציבורי לחבר הכנסת ולהוות כלי השפעה על דעת הקהל.
סדר עדיפויות – חובות התפקיד של חבר כנסת מביאות איתן דרישות רבות מצד הציבור ומצד מוסד הכנסת: החל ממענה לפניות הציבור, דרך התייצבות לדיוני ועדות ועד הגשת שאילתות וקידום חוקים. מכיוון שתפקידו עלול להיות תובעני, הפעילות של חבר הכנסת במסגרת קידום השדולה ומטרותיה לעיתים נתפס כמותרות ועל כן יכול להידחק לתחתית סדר העדיפויות של נבחר הציבור.
יעדים ומטרות – יש מקרים בהם חברים בשדולה חברי כנסת שלא מזוהים עם מטרת השדולה, וכן מקרים אחרים בהם חברי כנסת יכולים להיות במספר שדולות המכוונות ליעדים דומים. סיבות שכיחות למצבים אלו יכולות להיות רצון חבר הכנסת להציג עצמו לציבור כמי שעוסק או מזוהה עם הנושא, או חוסר הסמכות של אותו חבר כנסת לפעול בתחום למרות חשיבותו בעיניו. לדוגמה, חבר כנסת המעוניין לעסוק בסוגיות של מדיניות חינוכית על אף שאינו חבר בוועדת החינוך.
לא כפופות לכנסת – במשך השנים קמו שדולות רבות שלא יזמו הליכים, ושחבריהן כלל לא עסקו בנושא השדולה. מצבים כאלו מתרחשים מכיוון שחברי כנסת שמחים להתהדר בתואר של יו”ר השדולה ולנכס לעצמם טיפול בנושאים מסוימים, לפחות ברמה התקשורתית והתדמיתית, בעוד בפועל לאחר הקמת השדולה, הם אינם מתפנים לעסוק בתפעול שוטף של השדולה. מציאות זו מתאפשרת כיוון שהשדולות אינן כפופות לכנסת ולא חלה עליהן מחויבויות חוקיות כלשהן.
בפועל קמו וקיימות שדולות רבות בכנסת שלא ממלאות כל תפקיד בקידום הליכים ציבוריים או בפתרון בעיות, ולעיתים אף אינן פועלות כלל. דווקא משום כך, המגבלות והבעיות של השדולות מותירות מרחב השפעה פורה לחברה האזרחית בתחום הפרלמנטרי. אנשי החברה האזרחית יכולים לנצל לטובה את חוסר פעילותן של השדולות הקיימות, ולייצר שיתוף פעולה עם נבחרי הציבור למען קידום הליכים ולהשגת יעדים. שיתוף פעולה זה מאפשר להקים שדולות חדשות או “להפיח חיים” בשדולה קיימת וכך לפתח התרחשות ועניין סביב הנושא שלמענו הוקמה השדולה.
תחזוקת שדולה – ארגוני חברה אזרחית יכולים להציע לחברי הכנסת העומדים בראש שדולה להפעיל אותה באופן שוטף, כלומר ליזום דיונים ומסיבות עיתונאים ולפרסם דוחות מטעמה. במקרה כזה יכול הגורם האזרחי לקדם יוזמות בסדר היום הציבורי, בעוד שחברי השדולה מעניקים ליוזמות מטריה פרלמנטרית וציבורית. בשיתוף פעולה כזה, הארגון הוא המניע מאחורי הקלעים את תוכן ופעילויות השדולה, בעוד חבר הכנסת הוא זה שמהווה ‘הפנים’ של השדולה ושל קידום המדיניות. מצב זה מאפשר לארגון לקדם את האינטרסים שלו ויחד עם זאת לחבר הכנסת להיות שותף ומזוהה עם שדולה פעילה ובעלת השפעה.
קידום אירועים וכנסים – ביכולתם של אנשי החברה האזרחית ליצור שיתופי פעולה ושיח תקשורתי על ידי קידום ישיבות, אירועים ומסיבות עיתונאים בכנסת כחלק מפעילויות השדולה. אירועים שעוסקים בנושאים רלוונטיים על סדר היום הציבורי יכולים למשוך אליהם בעלי תפקידים רבים מהכנסת שאינם חברים בשדולה: עוזרים פרלמנטרים, שדלנים, נציגי ארגונים, אנשי תקשורת ולעיתים אף חברי כנסת אחרים. יזם או ארגון חברה אזרחית הפועל דרך שדולה יכול למנף אירועים וכנסים כאלו תוך שהוא מושך אליהם מומחים חיצוניים ובעלי תפקידים המעוניינים לקחת חלק בנושא שעל סדר היום. אפיק זה גם מאפשר לייצר ולחזק קשרים עם חברי הכנסת ועם שחקנים אחרים, על יד כך שהם מבינים את הרווח שבשיתוף פעולה עם הארגון הפעיל בשדולה
אין הכרח להקים שדולות חדשות – בכנסת רשומות שדולות רבות שאינן פעילות. לכן, לרוב אין צורך בהקמת שדולה חדשה, ורצוי ומומלץ לרתום שדולה קיימת לנושא אותו רוצים לקדם. זאת ניתן לעשות דרך חברי הכנסת הרשומים כמובילים אותה. צירוף של חברי כנסת מגוונים לשדולה העוסקת בנושא בעל השפעה רחבה, כמו גם רתימת חברי כנסת מסוימים לנושא שמזוהה דווקא איתם, יכולים לחזק את השדולה ולהגדיל את השפעת הארגון.
לבסוף, שדולה היא כלי פרלמנטרי שפתוח להשפעה רבה של ארגני החברה האזרחית ולכן מומלץ לעשות בו שימוש מושכל ואפקטיבי.
בהצלחה!
