קשרי ממשל ליזמים

מדריך זה מעניק סקירה על האופן הנכון לניהול קשרי ממשל, על כלי העבודה המגוונים של חברי הכנסת, וכיצד, כיזמים חברתיים, ניתן להיעזר בהם בעבודה על מיזמים משותפים עם נבחרי הציבור.

המדריך מבוסס על הרצאתה של מיכל זליקוביץ’-שמעון, ראש מדור קשרי ממשל בפורום קהלת בהווה ועוזרת פרלמנטרית בעבר, שניתנה במסגרת קורס ״מתכון להשפעה״ לעבודה מול הכנסת.

ערכה: נועם מדאר

שיטת העבודה מחולקת לשלושה חלקים:

  • המטרה
  • הממשל וההיכרות עימו
  • מה אפשר לעשות

מה המטרה שלי?

למידת הצרכים בארגון או בעסק

לאנשי חברה אזרחית יש תפיסה של מה נכון ומה צריך להיות, והם מחפשים את הדרך לגרום לשינוי המיוחל. השאלה שצריכה לעמוד לנגד עיני היזמים החברתיים היא מה החזון? מה רוצים לשנות? והתשובה עליה צריכה להיות ברורה לפני ייזום פנייה לגורם כלשהו בכנסת או בממשלה. חשוב לדעת כי לא כל נושא מתאים לטיפול דרך קשרי ממשל ולעיתים עדיפה דרך אחרת שתועיל הרבה יותר, דוגמת פנייה לתקשורת.

אלו נושאים נכון לקדם בקשרי ממשל

יש נושאים שהכנסת יכולה לעזור בקידומם באמצעות כלים פרלמנטריים שונים, ויש נושאים שקידומם ייעשה באופן יעיל יותר באמצעות תרומות, כלי תקשורת, הידברות ציבורית או כנסים. במקרים אחרים ניתן למנף את קשרי הממשל כדרך לפרסום תקשורתי.

מיקוד הבעיה ומיקוד בפתרון

בפנייה לחבר כנסת על מנת להציף בעיה מסוימת, חובה להציג אותה בצורה ברורה, מדויקת וממוקדת, ובשל העומס המוטל עליהם יש להציג את הפתרון יחד עימה – בלי פתרון הח״כ לא יוכל להתמודד עם הבעיה שהוצפה. אם מוצגת בעיה רחבה מדי שגם הפתרון לה רחב מדי, הוצאתו לפועל תהיה כמעט בלתי אפשרית. חשוב לזכור כי עבודת חברי הכנסת אינטנסיבית, ואי אפשר לצפות שהם יעצרו הכול ויתמקדו רק בה, גם אם הם יסכימו שהבעיה קיימת ומצריכה טיפול.

ביסוס הפתרון באופן משכנע וכדאי

ביסוס הפתרון לבעיה צריך להתבצע באופן המשכנע והכדאי ביותר עבור חבר הכנסת. הפתרון חייב להיות מדויק לפרטי פרטים, מהפעלת הכלי הפרלמנטרי הנכון ועד להתנגדויות שיכולות לעלות, מה שיאפשר לממש אותו באופן המכובד ביותר.

לאחר שהמטרה הובנה וזוקקה, צריך להכיר את הממשל.

היכרות עם הממשל

תקנון הכנסת

ידע שווה כוח, ובעבודה הפרלמנטרית ידע והיכרות מעמיקה של תקנון הכנסת יעניקו לחבר הכנסת את האפשרות להשתמש בו לטובתו בהזדמנויות שונות.

אישים

אישים אלו כלל חברי הכנסת, לרבות ח”כים שנכנסו עם החוק הנורבגי ויועציהם הפרלמנטרים. פעמים רבות ההיכרות עם היועצים הפרלמנטרים קלה יותר מאשר עם חברי הכנסת עצמם, ופגישה והיכרות עימם היא דרך השפעה חשובה שתקל על ההגעה לחברי הכנסת איתם הם עובדים.  

חשוב לדעת לא רק מי הם חברי הכנסת ואיך הם נראים, אלא גם מה מעניין אותם, מה עולם התוכן ממנו הם מגיעים ומי לוחש על אוזנם – על מנת שייקל לאתר את הח״כ שפתרון הבעיה יהיה קרוב לליבו. כך למשל ייתכן כי חברת כנסת שהביאה לבד ילד לעולם תרצה לקדם נושאים הקשורים לאימהות חד־הוריות.

הפנייה צריכה להיעשות באופן פרטני לח״כ מסוים ולא בתפוצה רחבה לכלל הח״כים. פנייה גורפת דורשת אנרגיה והשקעה עצומות מצד הפונה, ניתנת לזיהוי על ידי חברי הכנסת, וגורמת להם לא להתייחס לנושא ברצינות הראויה.

רק לאחר זיהוי חבר הכנסת הפוטנציאלי, אותו אחד שייתכן ויתעניין בשינוי אותו רוצים לקדם, מתבצעת הפנייה.

כלי העבודה ומתי נכון להשתמש בהם

חקיקה

חקיקה היא כלי פרלמנטרי רב עוצמה, אך פעמים רבות הצעת החוק לא עוברת את שלוש הקריאות הנדרשות. מרגע שחבר כנסת הוגה רעיון מסוים ועד שהוא מתממש כחוק, אם בכלל, התהליך יכול להימשך שנים רבות. הסיבה לכך היא שמדובר בתהליך בירוקרטי ולא רק פוליטי. כדי שיצליח יש צורך בהבשלת התנאים המתאימים, דוגמת תזמון ובריתות פוליטיות נכונות. בסוף, גם לאחר שהחוק עובר, ייתכן שהציבור כלל לא יכיר אותו.

מקור: אתר הכנסת

שאילתה (רגילה, דחופה או מוגבלת)

שאילתה היא האפשרות שניתנת לחבר כנסת לשאול שאלה את אחד מחברי הממשלה ולקבל ממנו תשובה, בכתב או מעל בימת הכנסת, בתוך פרק זמן מסוים, הכול לפי סוג השאילתה. מטרת השאילתה משתנה לפי הצורך, למשל קבלת תשובה לשאלה מסוימת או הוצאת אמירה מפי השר שניתן יהיה להפיץ אותה בתקשורת.

יש שלושה סוגי שאילתות:

  • רגילה – מוגשת עד יום שני בכל שבוע, בנוסח ממוקד ותמציתי של עד 50 מילים והתשובה עליה ניתנת במליאת הכנסת. נשיאות הכנסת מעבירה את השאלה לשר הרלוונטי, ועליו להעביר את תשובתו או להודיע על סירובו להשיב בתוך 21 יום ממועד קבלתה. לרוב, שר יענה באופן מרוכז על כלל השאילתות שנשאל בשלושת השבועות האחרונים. במקרה בו השר לא ענה בזמן המוקצב, ניתן לבקש מיו״ר הכנסת לנהוג בה כבשאילתה דחופה, אז היא תיענה ביום רביעי הראשון אחרי תום מועד המענה המקורי.
  • דחופה – שאילתה נדירה מכיוון שקשה להשיג את אישור נשיאות הכנסת להגשתה. השאילתה מוגבלת ל־40 מילים, היא מוגשת עד יום שני בכל שבוע, ועל נשיאות הכנסת להשיב באותו היום אם היא אושרה כדחופה או לא. לאחר אישורה על השר לענות עליה ביום רביעי בבוקר, לאחר שמגיש השאילתה שאל אותה בעל פה במליאת הכנסת. ייחודיותה של שאילתה זו היא האפשרות שניתנת לח”כ לשאול את השר שאלת המשך שאיננה מוגבלת במילים. בצורה זו חבר הכנסת יכול להתקיל את השר שמחויב להשיב בו במקום וללא יכולת להתכונן. כל ח”כ רשאי להגיש עד 4 שאילתות דחופות במושב.
  • ישירה – מוגשת בכתב, איננה מוגבלת במילים, ויש לענות עליה בכתב בתוך 21 ימים ממועד קבלתה. כוחה של שאילתה זו טמון בכך שניתן לענות עליה בפירוט רב יותר, כשבדרך כלל אנשי המקצוע במשרד הם אלה שמשיבים עליה. כמו כן, ניתן לאזכר את תוכן התשובה במכתבים חוזרים, מעין שאילתות המשך. כל ח״כ רשאי להגיש עד 80 שאילתות דחופות במושב.

חשוב להבין איזו שאילתה תתאים למטרה. משאילתה ניתן לקבל תשובות, נשיאה באחריות ואף מבוכה של שר מסוים כשרוצים להעמיד אותו בפינה.

מכתב

צורת פנייה רשמית ראשונית לחבר כנסת איתו אין היכרות אישית. רצוי שהמכתב יהיה קצר ותמציתי, עד עמוד אחד, ומנוסח בלשון רהוטה ומכובדת. מכיוון שתיבת המייל של חברי הכנסת מלאה באופן תדיר, כדאי ליצור קשר עם אחד העוזרים הפרלמנטרים, שהם אלה שעוברים על הדואר, ולעדכן אותו בדבר המכתב שנשלח. מהלך זה יגביר את סיכויי קריאת המכתב והתייחסות לתוכנו.

פגישה

פגישה עם חבר כנסת או שר מאפשרת הצגה ישירה ומפורטת של הנושא, ויש להתכונן אליה כראוי. כחלק מעבודת ההכנה צריך להכיר את תפיסת עולמו של הח״כ וכיצד כדאי להעלות בפניו את הבעיה. הצגת הנושא בטרמינולוגיה לא מתאימה עלולה לגרום לח״כ לאבד קשב ול״פוצץ״ את הפגישה. פגישה יעילה תפתח פתח לפגישה נוספת או לפחות בקשה מצד הח״כ לקבלת חומרי רקע. חשוב להתאים בין הבעיה לבין חבר הכנסת על מנת להשיג את מלוא שיתוף הפעולה מצידו ולא חלילה דחייה או אפילו הצבעה נגד, במקרה שהנושא יגיע לוועדה.

שדולה

שדולה היא פלטפורמה שמאגדת קבוצה של חברי כנסת סביב נושא ומסייעת במינופו. מדובר לרוב בכלי  חסר שיניים, שמנוצל לטובת שימוש תקשורתי – מתקיים אירוע פתיחה אליו מוזמנים ח״כים, שרים וכלי תקשורת שמעלים את נושא השדולה לסדר היום, וזהו. רובן המוחלט של השדולות מסיימות בזה את תפקידן, אך לא תמיד. אפשר גם לנצל שדולה לטובת אירועים, כנסים וסיורים שיציפו שוב ושוב את הנושא כך שלא ניתן יהיה להתעלם ממנו יותר (שדולת ארץ ישראל למשל). כך למשל חבר כנסת שמתראיין בשם שדולה או חקיקה שמוגשת בשם שדולה – יש להם יותר כוח מאשר קול של חבר כנסת בודד.

ועדות הכנסת

הוועדות הן מקום ההתרחשות האמיתית, לא המליאה. על מנת לחוקק חוק יש להעביר אותו בדיון מוקדם (קריאה טרומית) ואחר כך בשלוש קריאות נוספות – ראשונה, שנייה ושלישית. בין כל קריאה הצעת החוק מגיעה לוועדה המתאימה, שם דנים בה לפרטי פרטים ומכינים אותה לקריאה הבאה. כלומר, ועדות הכנסת הן המקום לשנות.  

מומלץ להיכנס לאתר הכנסת כדי ללמוד על הנעשה בכנסת, ועל סדר יומן של הוועדות. ניתן למצוא באתר את כל המידע הרלוונטי לגבי הוועדות – אילו ועדות יש, מי הם יושבי הראש וחבריה של כל ועדה, מהם הדיונים הצפויים ומתי, מי המוזמנים ומה חומרי הרקע לדיון. מידע זה מאפשר הכנה לקראת קידום חקיקה מסוימת והשפעה על אופן העברתה. כך למשל ניתן לעדכן חבר כנסת, שאיתו כבר נפגשתם, על דיון צפוי ועל כך שכדאי שישתתף בו ויציג נושא רלוונטי מסוים. כמו כן ניתן לשלוח נייר עמדה על מנת שייכלל בחומרי הרקע, ושאליו ייחשפו משתתפי הדיון ועוקביו.

במקרה של הגעה לדיון, צריך לדעת אלו נושאים מגיעים לפתחה של הוועדה, מי יושב הראש ואיך הוא מנהל את דיוניה. במקרה של קבלת רשות דיבור חשוב לזכור כי זמן הדיבור מוגבל מאוד ויש להציג את הנושא בתמציתיות ובבהירות.

הצעה לדיון מהיר

על מנת שנושא מסוים יעלה לדיון בוועדה רלוונטית, על חבר כנסת להגיש לנשיאות הכנסת בקשה מנומקת לדיון מהיר. מומלץ להגיש אותה יחד עם חברי כנסת נוספים (כמה שיותר, יותר טוב) על מנת להגדיל את סיכוייה להתקבל. בקשה שאושרה תידון בוועדה בתוך עשרה ימים (לא כולל ימי פגרה) מרגע אישורה, ומסקנות הדיון יועברו על ידי יו״ר הכנסת לשר המתאים. בתורו, יעדכן השר בתוך שלושה חודשים על כל פעולה שנקט בעקבותיהן.

מחקר ממ״מ

הממ״מ הוא מרכז המחקר והמידע של הכנסת שתפקידו לספק לחברי הכנסת מסמכים מסוגים שונים: ניתוח של פעילות הממשלה, סקירות של מדיניות בארץ ובעולם, מסמכי רקע, מסמכים כלכליים ועוד. המרכז גם עומד בקשר עם מרכזי מחקר שונים ברחבי העולם ובעת הצורך יכול אף לבקש מהם מידע.

על מנת לקבל מידע מסוים שנמצא באחד ממשרדי הממשלה ניתן להגיש בקשה לחופש מידע או להשתמש בשאילתה ישירה, שתי אפשרויות שגוזלות זמן. אפשרות נוספת ומהירה יותר היא הגשת בקשה למחקר ממ״מ – בקשה שרק חבר כנסת יכול להגיש, ולשם כך יש לשכנע אותו בחשיבות ודחיפות העניין.

צילום מסך מתוך אתר הכנסת

חשוב לדעת: חלק מהנתונים שמספק מרכז המחקר הם גולמיים אבל מהווים בסיס טוב להמשך המחקר ולהעמקה בו. כמו כן, יש לממ״מ מוניטין טוב והח״כים מוכנים להסתמך עליו.

נאום בן דקה

לרשות חברי הכנסת עומדת האפשרות לשאת נאום בן דקה במליאה, על כל נושא שירצו לעסוק בו, ותשובת הממשלה לנאום, אם תהיה, לא תעלה על חמש דקות. להעלאת נושא חשוב לסדר היום, שלא ייעלם מתחת לרדאר התקשורתי או זה של הכנסת, כדאי להשתמש באפשרות זו ולשכנע את חבר הכנסת בחשיבות העניין. ניתן אף להגדיל לעשות ולכתוב את טיוטת הנאום, או את הנאום עצמו, ובכך למנף אותו לטובת האג׳נדה הרצויה וליצירת תהודה רבה בתקשורת ובמקומות נוספים.

יום בנושא

כלי המאפשר עיסוק בנושא מסוים והעלאתו לסדר היום. ביום כזה, הוועדות השונות עוסקות באותו נושא, כל ועדה בתחומה היא, וכך מתאפשרת יצירת תהודה לא רק בכנסת אלא גם מחוצה לה. אפשר גם לארגן כנס גדול בנושא ואף לכנס שדולה שעוסקת בתחום.

מעקב חקיקה

באתר הכנסת קיים מאגר החקיקה הלאומי בו אפשר לעקוב אחר חקיקה שמתקיימת, ולחפש כל חוק, בין שנחקק ובין שלא, שהתחיל את התהליך בצנרת החקיקה של מדינת ישראל. ניתן לחפש לפי פרמטרים שונים דוגמת נושא, מילה מתוך הצעת החוק, יוזם החוק וכן הלאה. כמו כן ניתן לראות את תאריכי הדיונים בחוק ומה מצבו הנוכחי.

בלימת חקיקה – ״נושא חדש״

כלי שאינו מוכר כל כך. הכלי מאפשר את עצירת החקיקה כששינוי מהותי מוכנס בהצעת חוק תוך כדי הדיון בה. חבר כנסת (בין אם הוא חבר הוועדה ובין אם לא) שאומר את צמד המילים ״נושא חדש״ בדיון על הצעה שלא עברה בקריאה שנייה ושלישית, גורם לעצירת הדיון, להקפאת הצעת החוק ולהעברתה אל ועדת הכנסת – שם יוחלט איך להמשיך.

דיון 40 חתימות

כדי לחייב את ראש הממשלה להגיע לדיון במליאה, על חברי הכנסת להשיג 40 חתימות על דרישה כזו מעמיתיהם הח״כים. זהו כלי המשמש את האופוזיציה להבאת ראש הממשלה לדיון בנושא מסוים.

ישנם כלים פרלמנטריים נוספים שניתן להשתמש בהם לטובת קידום אג׳נדות שונות. מומלץ מאוד לקרוא את תקנון הכנסת וללמוד אותו על בוריו, להכיר היטב את המטרה אליה אתם מכוונים ולמה דווקא אתם, ולדעת אילו כלים עומדים לרשותכם ובמה מהם כדאי יותר להשתמש.

קשרי ממשל – עשייה vs אתגרים

עשייה

  • קשר שוטף

שמירה על קשר שוטף עם חברי הכנסת, עם השרים, עם הפקידוּת, עם היועצים. ההסתובבות במסדרונות הכנסת והשיח הבלתי אמצעי עם האנשים, הם שיעזרו לכם להכיר מה נכון לקדם ומול מי.

  • הנגשה

הנגשה היא האפשרות לשלוח חומרי רקע תוך התאמת ה״שפה״ שבהם לחבר הכנסת איתו עובדים. כאדם שלא בקיא בכל הפרטים ובשפה המקצועית הספציפית, חבר הכנסת עלול לא להבין במה מדובר ועל כן כדאי להנגיש לו את המידע.

  • עבודה מול ועדות הכנסת

מעקב אחר דיונים, שליחת חומרי רקע, השתתפות בדיון עצמו והפעלת חברי ועדה בדיון. כדי שחבר הכנסת ישתתף באופן פעיל בדיון, יש להגיד לו על כך מראש ואף להגיד לו מה לומר. לפעמים אפשר לבקש ממנו גם במהלך הדיון להגיב על נושא שעלה או על שאלה שנשאלה. בדרך זו הוא יבין באופן ברור יותר מה אתם מנסים לקדם. ולא רק הוא, אלא גם נציגי ארגונים נוספים שנוכחים בדיון ואיתם אתם משתפים פעולה.

מקור: אתר הכנסת
  • חקיקה ותקנות

ייזום, ביטול או תיקון חקיקה; מעקב אחר ועדות שרים לענייני חקיקה; תזכירי חוק. יש לדעת בדיוק מה הנושא אותו מנסים לקדם ולהבין איזה סעיף הוא זה שנדרש לעדכון, שינוי או הסרה מוחלטת.

  • ימי עיון ותכניות העשרה

ימי עיון לח”כים חדשים; תוכניות יוקרתיות ליועצים בכירים; סדנאות לעוזרים פרלמנטרים; כנסים סיעתיים. כארגוני חברה אזרחית, אם יש לכם מה לתרום לשיח בכנסת ובאפשרותכם ליזום סדנאות לעוזרים פרלמנטרים, כנסים לסיעות או ימי עיון (אפילו לח״כ בודד) מומלץ לעשות זאת.

אתגרים

כל ארגון השואף להשפיע על תחומי המדיניות השונים נתקל באתגרים מובנים: מיקוד, פוליטיקה, גישה וזמן.

בעיות מיקוד:

  • מיקוד – מה הבעיה ומה הפתרון. ארגונים עוסקים במגוון רחב של תחומים ולעיתים מתקשים לדייק מה הנושא החשוב ביותר. התמקדות תקל על מציאת הפתרון.
  • פתרונות רוחביים מול פתרונות נקודתיים. הפתרונות שיעלו עלולים להיות נקודתיים ולהתאים רק לחברה או אזור מסוימים ולא לכלל האוכלוסייה, ולהפך. יש לשים לב לכך.
  • הפתרון שאינו מבוסס. יש לבסס את הפתרון על נתונים ולהציג בפני הח״כ כיצד זה עובד בדרך מסוימת אך לא בדרך אחרת.

בעיות פוליטיות:

  • פתרונות רבים אינם פופולריים. פעמים רבות חברי כנסת לא יקדמו נושאים שנתפסים בעיניכם כנכונים וחשובים למשק ולחברה, מכיוון שאלה נושאים ״לא נכונים״ – הם לא פופוליסטיים ולא מצטיירים טוב בתקשורת.
  • למתנגדים יש כוח פוליטי גדול. בעלי אינטרסים רבי השפעה שאינם מעוניינים בשינוי המדיניות אותה אתם מנסים לקדם, ינסו לטרפד את המהלך ולמנוע מחבר הכנסת לעזור לכם.
  • הארגון עלול להיתפס כבעל אינטרס. לעיתים קרובות הארגונים נתפסים כבעלי אינטרס מסוים ומתוך כך כלא מהימנים.

בעיות גישה:

  • למצוא את נבחר הציבור המתאים לקידום המדיניות. לרוב, מאתגר להגיע לנבחר ציבור ולכן חשוב לברר ולהבין מי הכי יתאים למטרתכם.
  • גישה אל נבחרי הציבור אינה פשוטה. אם אין קשר קודם, הגישה לחברי הכנסת עלולה להיות מאתגרת. ניתן להגיע אליהם באמצעות עוזריהם הפרלמנטרים ודרכם ליצור ערוץ תקשורת עם נבחר הציבור.
  • מהירות האירועים מתנגשת עם העבודה השוטפת. תזמון, לרוב, קריטי בהובלת שינויים. במדינה כמו שלנו, עם קצב חדשות ואירועים גבוה, אם לא תהיו עם אצבע על הדופק ותפעלו בזמן אמת, אתם עלולים לפספס את ההזדמנות.
נגישות
‎הפורום לחברה האזרחית‎