מאמר דעה הוא טור קצר שמתפרסם במדור היוקרתי ביותר בעיתון או באתר החדשות – מדור הדעות.
מטרת המאמר היא לעסוק בסוגיה העומדת על סדר היום ולהציג זווית פחות מוכרת שלה שלא כדאי שתתפספס, שתיתן הצעה אופרטיבית. הכלל במדור הדעות הוא: ״אני לא מביע את דעתי, אלא מראה לכם נקודת מבט שונה על הסוגיה״.
מאמר דעה טוב מורכב מעבודת תחקיר הכוללת בדיקת עובדות ומשולבת בחוויה האישית, “ידע זה כוח”. חשוב לדעת מה קורה בשיח על נושא מסוים, להיחשף ככל האפשר למידע בנושא על מנת לזהות את הנקודה שאליה עדיין לא התייחסו.
אחרי מציאת הנושא האקטואלי וזווית הכתיבה הייחודית, יש לארגן באופן מסודר את הנקודות בהן רוצים לעסוק. מאמר הדעה יתחיל עם פתיח מעניין שימשוך את הקוראים, ולאחריו יבוא גוף הטקסט העיקרי.
מאמר הדעה בנוי מפתיח, גוף הטקסט ופסקת סיום, ואורכו נע בין 420 ל־550 מילה לערך.
הקוראים נחשפים בראש ובראשונה לכותרת המאמר, ולכן היא צריכה להיות מושכת, מגניבה, מעניינת, צינית, כואבת, מזעזעת, או כל אפשרות אחרת שתמשוך את העין. על הכותרת לרמוז באופן ברור במה עוסק המאמר (בשביל ההגינות המקצועית וגם עבור האלגוריתם).
הפתיח חייב להיות מעניין ומושך את העין כדי להשיג את מטרתו – לגרום לאנשים להמשיך לקרוא את שאר המאמר. הוא יכול לכלול הסבר על מה יהיה הטור, הסבר היסטורי או חוויה אישית, וכן הלאה, וגם ירמוז על הבאות או על מסקנת המאמר (פתיח וסיומת לדוגמה)
הפסקה המסכמת צריכה לגבש את הנקודות שהועלו במאמר לכדי רעיון אחד שלם, כשהשורה התחתונה יכולה להיות חדה וחותכת.
כשאין השראה מומלץ ללכת לנכסי צאן ברזל, כיוון סנטימנטלי עמוק, וכך לחבר את הקוראים למשהו גדול יותר שנוגע בכולם.
כתיבה היא אישיות, ולכן לוקח זמן להשתפשף ולמצוא את הקול הייחודי. אם הכתיבה מספיק טובה היא תעניין ותמשוך, ואם לא הקוראים לא יתעכבו על הכתוב. חשוב לקשר בין הנושא הכללי לנקודה המדויקת, לשמור על ענייניות ולא להתרחק לנושאים אחרים שרק יבלבלו את הקוראים.
