מבוא משפטי לניהול עמותות

המדריך עושה סדר במגוון סוגיות משפטיות הנוגעות לעולם העמותות והמגזר השלישי, ובהן המסגרת המשפטית-חוקית לעמותות, מוסדות חובה, ניהול תקין, מיזמים משותפים, מימון ממקורות שונים ועוד.

המדריך מבוסס על הרצאתה של עו”ד מעיין קוסלבסקי, בעלת משרד לעריכת דין – מעיין קוסלבסקי העוסק בעיקר בדיני עמותות, מלכ”רים ותאגידים, מיזמים עסקיים וחברתיים והליכי ביקורת. למעיין ניסיון ארוך שנים בעבודה עם המגזר השלישי, כולל ניסוח תקנונים, השגת אישורים, הסדרת פעילות שוטפת, קבלת הטבות והקלות במס, התמודדות עם רגולציה והליכי ביקורת, הסבת חברות לעמותות ופירוק ומיזוג של עמותות ומלכ”רים. לשאלות ולבירורים ניתן לפנות למעיין – [email protected].

ערכה: יעל אלבז

ההבדל בין עמותה לחברה לתועלת הציבור (חל”צ)

בעבר היו הבדלים מאד משמעותיים בין עמותה לחל”צ, אך עם השנים ההבדלים הצטמצמו והפכו זניחים, נוכח החלת הרגולציה החלה על עמותות גם על חברות לתועלת הציבור.

  • מאפיינים לעמותה: מוקמת על ידי שני אנשים לפחות; החוק המסדיר את צורת ההתאגדות של העמותה והרגולציה החלה עליה הוא חוק העמותות; לעניין הכמות המינימלית הנדרשת למניין חברי עמותה – כשעמותה מעוניינת בתמיכת המדינה או באישור סעיף 46 היא נדרשת למינימום של 7 חברי עמותה.
    עמותה חייבת למנות לפחות 2 חברי ועד מנהל מתוך חברי העמותה ו- 2 חברי ועדת ביקורת מתוך חברי העמותה (למעט במקרה של גוף מבקר חלף ועדת ביקורת, ראו פירוט בהמשך).
    בעמותה קיים מנגנון הקבוע בחוק ובתקנון המצוי לפיו אנשים יכולים להגיש בקשה להצטרף כחברי עמותה.
  • מאפיינים לחל”צ: מוקמת על ידי מייסד אחד; החוק שמסדיר את מעמדה של חל”צ הוא חוק החברות, ובפרט הפרקים והסעיפים הרלוונטיים לחל”צ; ברגע שחל”צ מעוניינת בתמיכת המדינה או באישור סעיף 46 היא נדרשת למינימום של 7 בעלי מניות.
    חל”צ חייבת למנות לפחות 2 דירקטורים, לא בהכרח מתוך בעלי המניות (מייסדי החל”צ) ולפחות חבר ועדת ביקורת אחד (אם כי ההמלצה עומדת על 2 חברים, שמינויים לא חייב להיות בהכרח מתוך בעלי המניות). (בדומה לעמותה, ניתן למנות גוף מבקר חלף ועדת ביקורת, ראו פירוט בהמשך).
    ביחס לחל”צ (להבדיל ובניגוד לעמותה) – לא קיים מנגנון בחוק המאפשר לאנשים להגיש בקשה להצטרף כחבר אסיפה כללית/בעל מניות. כל בעל מניות בחל”צ מחזיק במניה, שאין לה כל ערך כלכלי. המניות בחל”צ ניתנות להעברה בכפוף ובהתאם לתנאים הקבועים בחוק.

שימו לב: מדריך זה פונה לעמותה ולחל”צ כאחת.

המסגרת החוקית לפעילות העמותות בישראל

  • חוק העמותות – בשנת 1980 נחקק חוק העמותות המגדיר את ההיבטים השונים של ייסוד עמותה, תקנון העמותה, זכויות וחובות של חברים, מוסדות העמותה, הליך מיזוג ועוד.
  • חקיקה כללית – החקיקה הכללית בישראל משפיעה בחלקה, במישרין או בעקיפין, על עמותות, כמו למשל חקיקה ורגולציה הקשורות לדיני תמיכות, פקודת מס הכנסה לעניין סעיף 46, דיני עבודה ועוד. כמו גם הנחיות לגופים ציבוריים וחקיקה המיועדת לתחום הפעילות של העמותה (למשל לעמותות העוסקות בחינוך – הרגולציה של משרד החינוך עשויה להיות גם רלוונטית אליה).
  • כללי ניהול תקין – באתר רשם העמותות ניתן למצוא קובץ הנחיות להתנהלות בעמותות, זהו קובץ מתעדכן הכולל את הנחיות רשם העמותות וכללי ניהול תקין. ההנחיות וכללי הניהול התקין נוסחו מכוח הסמכות שניתנה לרשם העמותות על פי חוק והם למעשה דרכו של הרשם לפרש את הוראות חוק, הדרישות החוקיות והרגולציה שחלה על עמותות וחל”צ. לכן חשוב להכיר את ההנחיות והכללים ולהתעדכן בעקביות בשינויים.
  • תקנון עמותה – תקנון הוא מסמך יסוד ראשוני והכרחי לעמותות. על פי חוק, עמותה חייבת שיהיה לה תקנון בעת ייסודה, כאשר התקנון מהווה מעין חוזה כתוב בין חברי העמותה לעצמם ובין העמותה לחבריה.
  • נהלי עמותה – הנהלים בדרך כלל מנוסחים על ידי הוועד המנהל או על ידי גוף אחר המוסמך לכך על פי התקנון. אלו הם נהלים פנימיים בתחומי העבודה השוטפים של העמותה (למשל בתחומי כספים, כוח אדם, התקשרויות ועוד) שהעמותה מנהיגה עבור עצמה, מנסחת ומאשרת במוסדות הרלוונטיים שלה, כמובן בכפוף להנחיות רשם העמותות ולחוק העמותות.
  • החלטות האסיפה הכללית והוועד המנהל – ההחלטות של האסיפה מחייבות את העמותה ואת כלל חבריה. ההחלטות של הוועד המנהל מחייבות את העמותה, חברי הוועד וההנהלה הכללית שלה.

מאפיינים מרכזיים של עמותה

הצעד הראשון בהבנת המושגים החוקיים-משפטיים של עמותות בישראל מתחיל בסעיף 1 לחוק העמותות. הסעיף מגדיר מה זו עמותה ומתוך כך נגזרים המאפיינים המרכזיים של עמותות:

תאגיד המוקם ע”י שני בני אדם או יותר, למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים“.

מכאן נגזרים שלשה מאפיינים מרכזיים בעולם העמותות והמלכ”רים:

  • איסור חלוקת רווחים – איסור מפורש המהווה עקרון־על בכל הנוגע לתחום העמותות ועולם המגזר השלישי, ובא לידי ביטוי בחוק העמותות. עיקרון זה של איסור חלוקת רווחים חל גם על חברות לתועלת הציבור.
  • פעולות במסגרת המטרות המאושרות של העמותה בלבד – עמותה אינה רשאית לפעול ולהשתמש בכספים למען מטרות שאינן חלק ממטרותיה המאושרות, גם אם הן “מבורכות ורצויות”. למשל, עמותה שמטרותיה הרשומות הינן סיוע לנזקקים לא יכולה לפעול בתחום של תחבורה ציבורית או בתחומים אחרים שאינם קשורים למטרותיה. ככל שהעמותה מעוניינת להרחיב את פעילותה עליה לשנות ולעדכן את מטרותיה. במקרים מסוימים ניתן לפעול במסגרת מטרות בעלות זיקה, זהות וקשר למטרות העמותה הקיימות.
  • החברות בעמותה היא אישית ולא ניתן להעבירה לאחר – חברות בעמותה לא יכולה לעבור מאדם אחד לאחר, ובניגוד לעולם העסקים היא אינה יכולה לעבור בירושה. הדבר תקף וחל גם על חברות לתועלת הציבור בתנאים מסוימים.

כלל I | עמותה חייבת לפעול על פי התקנון שלה, גם אם יש בו הוראות מקשות, מסרבלות או שאינן רלוונטיות לה עוד. ככל שהעמותה סבורה שהוראות התקנון שלה אינן רלוונטיות או מעשיות, ניתן לבצע הליך של שינוי תקנון בהתאם לחוק.

כלל II | כדי לשנות את שם העמותה, תקנון העמותה, או מטרות העמותה נדרש אישור של האסיפה הכללית ושל רשם העמותות כדי שהשינוי/ים יקבלו תוקף משפטי. עמותה שלא קיבלה את אישורו של רשם העמותות לשינוי התקנון מחויבת לפעול בשלב זה על פי התקנון הישן בלבד, וכך גם הדבר בכל הקשור להצגה ושימוש בשם העמותה ו/או מטרותיה. רק לאחר אישור סופי מרשם העמותות באפשרות העמותה להתנהל לפי המטרות או התקנון ששונו או לעשות שימוש בשם שאושר.

מוסדות חובה בעמותות

עמותה מחויבת לקיים שלושה מוסדות על פי חוק:

  • אסיפה כללית – חברי האסיפה הכללית הם למעשה חברי העמותה עצמם. לכל אחד מהם יש קול אחד, אלא אם תקנון העמותה קובע זכויות עודפות או זכות וטו לחברים מסוימים. למשל, ליו”ר יכולה להיות זכות וטו. רשם העמותות מאשר כיום לאמץ תקנונים עם סעיפים לזכויות עודפות או לזכות וטו, בכפוף להתקיימותם של תנאים מסוימים ומיוחדים.
  • ועד מנהל – בוועד, שממונה על ידי האסיפה הכללית, חברים לפחות שניים מבין חברי העמותה. זהו גוף התנדבותי לחלוטין ולא ניתן לשלם שכר לחברים בו.
  • ועדת ביקורת – גם מוסד זה ממונה על ידי האסיפה הכללית וחייב למנות לפחות שני חברים מתוך חברי העמותה.*
    חל איסור לשלם שכר לחברי הוועדה בכל צורה שהיא, לא כמשכורת ולא כנגד חשבונית. חל גם איסור על פי חוק שתתקיים חפיפה בין חברי הוועד המנהל לחברי ועדת הביקורת. כלומר, אדם לא יכול להימנות על חברי הוועד המנהל וועדת הביקורת בו זמנית. חל איסור נוסף הנוגע לקרבה משפחתית בין חבר בוועד המנהל לבין חבר בוועדת הביקורת.

*עמותה שמתקשה למנות ועדת ביקורת מתוך חבריה שלה רשאית למנות ‘גוף מבקר חלף ועדת ביקורת‘, ולאייש אותו ברואה חשבון חיצוני לעמותה או פונקציות אחרות כמו עורך דין יועץ מס, או מי שיש לו הכשרה כמבקר פנים בעל ניסיון בביקורת בכפוף לאישור הרשם. במקרה כזה ניתן לשלם שכר.

חובת מינוי רואה חשבון: עמותה המנהלת מחזור כספי של למעלה מ-1.3 מיליון ש”ח מחויבת על פי חוק למנות רואה חשבון ולערוך דוחות כספיים כולל הנה”ח (הסכום נכון לשנת 2021 והוא מתעדכן מדי שנה).

עמותות בעלות אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה גם במחזור כספי נמוך יותר נדרשות על ידי רשות המיסים להגיש דו”ח כספי מבוקר, מה שמחייב אותן למנות רואה חשבון מבקר בכל מקרה. רואה חשבון מבקר לא יכול להיות אותו אדם או גורם שמשמש כגוף מבקר חלף ועדת ביקורת או כמבקר פנים.

חובת מינוי מבקר פנים: עמותה המנהלת מחזור כספי של למעלה מ-10 מיליון חייבת למנות מבקר פנים לעמותה על פי חוק.

העמותה כגוף מפוקח

איך ניתן לדעת האם העמותה עומדת במטרות שלה או חורגת מהן? לצורך כך קיימים גורמי הפיקוח:

  • רשות התאגידיםרשם העמותות
  • משרדים ממשלתיים המעניקים תמיכה או תקצוב – אם העמותה מתוקצבת על ידי משרד ממשלתי, אותו משרד רשאי לערוך ביקורת ולבקש נתונים ומסמכים, כדי לוודא התנהלות על פי חוק, על פי הוראות החשב הכללי, ההנחיות השונות לתמיכות או נהלי המשרד.
  • משרדים ממשלתיים המפקחים על פעילות העמותה – מדובר במקרים שבהם משרדים ממשלתיים מנפיקים רישיונות לעמותות ולמוסדות (כמו למשל משרד החינוך לעמותות ומוסדות בתחום החינוך). המשרד הממשלתי איננו מתקצב אומנם, אך כן מפקח ומוודא שהעמותה עומדת בדרישות החוק ותנאי הרישיון שניתן לה.

איזו עמותה חשופה לביקורת מטעם רשם העמותות?

  • כל עמותה שהוגשה נגדה תלונה – עמותה שהוגשה לגביה או ביחס להתנהלותה תלונה, עלולה להיות חשופה לבדיקה ולביקורת עומק מטעם רשם העמותות. לאחרונה רשם העמותות פרסם מדיניות חדשה בנוגע לטיפול בתלונות. מטרת המדיניות החדשה בעיקרה היא התמודדות עם תלונות סרק, ולעת עתה מוציאה אל מחוץ לתחום סכסוכים בין חברי עמותה.
  • עמותות שיש להן עודפים משמעותיים או גירעון מצטבר משמעותי – עודפים או גירעונות מצטברים באחוזים גבוהים מעבר לקבוע בהנחיות הרשם, שניתן למצוא בדוחות הכספיים והדיווחים השנתיים המוגשים לרשם. מרגע שנצברים עודפים משמעותיים נדלקות “נורות אדומות” ורשם העמותות יכול במקרה כזה להתערב ולדרוש ביצוע תוכנית לצמצום עודפים או להפעיל סנקציות אחרות שבסמכותו.
  • עמותות שנבחרות על ידי הרשם באופן יזום ואקראי – בסמכות רשם העמותות ליזום בדיקה אקראית של עמותות מתחומים שונים ובעלות מחזור שנתי בהיקפים שונים, כך שלמעשה כל עמותה, בכל מחזור כספי ובכל היקף, יכולה באופן תיאורטי לעבור פיקוח.

אישור ניהול תקין

אישור ניהול תקין הוא אישור שניתן מטעם רשם העמותות לכל עמותה שהגישה דוחות על פי חוק לאחר שנתיים של פעילות, ומעניק לרשויות ולציבור אינדיקציה לכך. האישור מאפשר לעמותה לגשת לתמיכות ממשלתיות, לרשויות מקומיות (הקצאות למקרקעין), למכרזים לקרנות וגם מהווה תנאי סף לקבלת סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

צילום מסך מתוך האתר הממשלתי לאישור ניהול תקין

עמותה חדשה שטרם מלאו לה שנתיים יכולה להגיש ולהציג במקום אישור ניהול תקין, “אישור בדבר הגשת מסמכים” המהווה “אישור ניהול תקין זמני”.

עדכונים במדיניות הרשם ביחס לאישור ניהול תקין

אישור ניהול תקין לשנתיים

נכון לשנת 2022, רשם העמותות מעניק אישור ניהול תקין קבוע (לשנתיים מראש) אם העמותה עומדת בתנאים הבאים:

  • ללא הערות במשך חמש שנים. לעמותה היה אישור ניהול תקין ללא הערות במשך חמש שנים שקדמו למועד הגשת הבקשה. לדוגמה, הערה יכולה להיות ממצאים בביקורת, מינוי חשב מלווה לעמותה וכן הלאה.
  • אישורים קודמים נחתמו לפני השנה הרלוונטית. אישורי ניהול תקין שהוענקו לעמותה בכל אותן השנים שקדמו למועד ההגשה, ונחתמו לפני תחילת השנה לגביה ניתן האישור. זו למעשה אינדיקציה לכך שהעמותה הגישה את המסמכים הנדרשים במועד, ולפחות לא באיחור ניכר. לדוגמה, אם לעמותה יש במשך חמש שנים אישור ניהול תקין אבל כל אישור כזה ניתן לה באיחור ניכר ולא בתחילת השנה הקלנדרית היא לא עומדת בתנאים האלו. לכן חשוב לבקש אישור ניהול תקין בזמן וגם להגיש את הדיווחים באופן מדויק ולהימנע מהערות או ממצאים של ליקויים בהתנהלות.
  • העמותה לא חתמה על תוכנית לתיקון ליקויים מטעם הרשם בחמש השנים האחרונות.

הגשת בקשה לאישור ניהול תקין באיחור

ההשלכות של בקשה לאישור ניהול תקין המוגשת באיחור:

  • מעל שנה, לא תטופל. בקשה לאישור ניהול תקין שהוגשה באיחור של למעלה משנה לא מטופלת על ידי רשם העמותות. העמותה יכולה לקבל במצב כזה אישור על כך שהוגשו דיווחים שנתיים – אבל לא אישור ניהול תקין על אותה שנה.
  • תיקון ליקויים עם גורם מלווה. עמותות שהחלו הליך תיקון ליקויים עם גורם מלווה מטעם רשם העמותות לא יקבלו אישור בטרם חלפו שלושה חדשים ראשונים לליווי ולפני שהם הראו כי תיקנו ליקויים עקרוניים שהחשב המלווה נתן.

אישור הכרה לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

זהו אישור שניתן לעמותה על ידי רשות המיסים בהתאם להוראות סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
האישור הזה מהווה הטבת מס עקיפה לעמותה/חל”צ מאחר והיא מקנה הטבה לתורמים של העמותה, ולא לעמותה עצמה.

קרדיט: canva

כל מי שתורם מעל 190 ש״ח לעמותה שיש לה אישור לפי סעיף 46 בתוקף, יהיה זכאי לזיכוי מס משמעותי בכפוף לתנאים נוספים בפקודה, כשגובה הזיכוי תלוי במעמד של התורם: אדם פרטי צפוי לקבל החזר של 35%, תאגיד צפוי לקבל החזר בגובה מס החברות שעומד היום על 23% (נכון ל־2022).

מסיבה זו עמותות רבות מעוניינות באישור זה שמאפשר ומתמרץ תרומות בהיקפים משמעותיים יותר. במיוחד לקראת סוף שנת המס, חברות ותאגידים רבים תורמים בהיקפים גדולים מאוד כדי ליהנות מהחזר המס הזה.

התנאים לקבלת האישור לסעיף 46

כדי לקבל את האישור נדרשות בדיקות של רשות המיסים ושל ועדת הכספים של הכנסת, תהליך שנמשך כמה חודשים לפחות. חלק מהמסמכים שנדרש להמציא לצורך כך הם:

  • אישור ניהול תקין או אישור על הגשת מסמכים בתוקף.
  • דוח כספי מבוקר עם מחזור של לפחות 30,000 ש״ח – עמותות רבות סבורות שרק פעילות של לפחות שנתיים מאפשרת קבלת אישור לפי סעיף 46, אבל למעשה מספיקה פעילות של שנה קלנדרית אחת עם דוח כספי של מחזור הכנסות שנתי של 30,000 ש״ח בשביל להתחיל בתהליך. שימו לב שנכון להיום ניתן גם להציג מאזן בוחן עם מחזור הכנסות של 30,000 ש״ח, חלף דו”ח כספי מבוקר.
  • תקנון בדבר איסור חלוקת רווחים, בהתאם לתנאי הסף – על התקנון להתייחס לסעיפים הקשורים לאיסור חלוקת רווחים. בהקשר זה מומלץ לעדכן את התקנון בהתאם לסעיפים הנדרשים בהנחיות רשות המיסים.
  • החוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים – החוק קובע חובת רישוי לעמותות שנותנות הלוואות ללא ריבית בהתאם לתנאים הקבועים בו ובתקנות שהותקנו מכוחו. לכן כל עמותה, גם אלו שכבר פועלות וברשותן אישור סעיף 46 בתוקף, חשוב שידעו את החובות הללו, שמטילות בהיקף מסוים של הלוואות ופיקדונות ללא ריבית (נכון להיום, מעל להיקף של כמיליון ש״ח) חובת הוצאת רישוי מהרשות לניירות ערך או מבנק ישראל (לפי העניין והקבוע בחוק). מתן ההלוואות והחזקת הפיקדונות הן לרוב עבור נזקקים, מוטבים, אלכ”רים או עבור מי שנהנה מהם.

מעמותות חדשות שנותנות הלוואות ללא ריבית והמבקשות אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, דורשת רשות המיסים חתימה על כתב התחייבות על מודעותן לחוק ומוכנותן לעמוד בחובות, בעיקר חובת הרישוי.

רשימת הסעיפים של התנאים והמסמכים שנדרשים להגיש היא ארוכה ומפורטת – להרחבה קראו במדריך סעיף 46 לעמותות.

טעויות משפטיות נפוצות

מרוכזות כאן מספר טעויות משפטיות נפוצות בעמותות שיש להן השלכות רבות. כדאי להכיר אותן כטיפול מנע.

טעות משפטית 1: חילופי תפקידים ומינוי מוסדות חובה בעמותה

עמותות רבות אינן דואגות למנות בזמן, בתקופה שהן מחויבות בה, חברי ועד מנהל וחברי ועדת ביקורת חדשים. אלו היבטים שנבדקים רבות במסגרת ביקורות מטעם רשם העמותות.

  • על עמותה עם תקנון מצוי לערוך בחירות לוועד העמותה ולוועדת הביקורת כל שנה.
  • לפי הנחיות רשם העמותות, יש לערוך בחירות לוועד העמותה לפחות אחת ל־4 שנים (אלא אם כן חל התקנון המצוי או נקבעה תקופה קצרה יותר בתקנון). גם אם בתקנון של העמותה אין התייחסות לתקופת הכהונה, עליה להיות מוגבלת לתקופה של עד ארבע שנים.
  • אין מניעה שהעמותה תבחר באותם חברי ועד או באותם חברי ועדת ביקורת לקדנציות ולתקופות נוספות. הנחיות רשם העמותות מאפשרות לבחור באותם חברי ועד או חברי ועדת ביקורת לתקופות נוספות ועדיין חשוב להקפיד שהדבר יתבצע לפי התקנון. כאמור, אם אין התייחסות בתקנון לתקופת הכהונה צריך לדאוג שהבחירות למוסדות יהיו אחת ל־4 שנים.
    אם יש לעמותה תקנון מצוי או סעיפים בעניין הזה שזהים לאלו של התקנון המצוי (יש מקרים שלעמותה יש תקנון מותאם, ייעודי, ולא תקנון מצוי, אבל ההוראות והסעיפים בעניין הזה עדיין לקוחים מהתקנון המצוי) זה צריך להתבצע אחת לשנה. ככל שתדירות מעין זו מגבילה או מקשה, הדרך הנכונה היא לבצע תהליך של שינוי התקנון, באישור האסיפה הכללית ובאישור הרשם.

טעות משפטית 2: התנהלות שלא לפי מטרות העמותה

מתי מתעורר חשש להתנהלות המנוגדת למטרות העמותה?

  • שיעור הוצאות הנהלה וכלליות ביחס להכנסות העמותה – מבחינת רשם העמותות, כשיש הוצאת כספים שהיא לא סבירה יש כאן התנהלות שנוגדת את מטרות העמותה. לדוגמה, אם למשל 80% מהמחזור הכספי הולך להוצאות הנהלה וכלליות סביר שיעלה חשד שהעמותה איננה מוציאה את כספיה לצורך פעילותה, ובמקום זאת עסוקה בחלוקת משכורות להנהלה בכירה, לתשלומי ספקים ברמה של מטה והנהלה ולכן חשוב להקפיד שיתקיים אחוז סביר בין הוצאות לבין ההכנסות. לגבי עמותות נתמכות ועמותות בעלות אישור לפי סעיף 46 קיימת תקרה – עמותות בהיקף של עד 10 מיליון ש”ח בשנה כפופות לתקרת שיעור הוצאות הנהלה וכלליות ביחס להכנסות של עד 22%. ככל שהמחזור השנתי עולה המדרגות קטנות מבחינת רמת האחוזים, וישנה טבלה של רמת מדרג.
  • העברת כספים לגורמים פרטיים או גורמים אחרים. לרוב מדובר בהעברות בדרך של התקשרות עם ספקים וקבלני משנה. מקרים רבים של התקשרויות עם יועצים וספקים בהיקפים לא פרופורציונליים יכולים לשמש דוגמה לעניין זה. לעיתים עמותה מתפתה להתקשר עם ספקים וגורמים אחרים על בסיס אחוזים, ולפעמים אחוזים גבוהים מאוד – היו מקרים שבהם שולמו 50% ואפילו 80%. כמובן שבעת ביקורת האחוזים הללו עשויים להוות בעיה ולהיחשב כשימוש בכספים שלא למטרות העמותה. כאשר מדובר בתשלום לעובדים שהם חברי העמותה, לרוב יתעורר חשש לחלוקת רווחים אסורה.
  • ביצוע פעילות לטובת מטרות אחרות שאינן חלק מהמטרות הרשומות של העמותה.

טעות משפטית 3: העמותה לא מתנהלת על פי התקנון שאושר על ידי הרשם

  • עמותות רבות לא שומרות את גרסת התקנון שאושר על ידי הרשם ופועלות בהתאם לנוסח תקנון שאינו נושא חותמת של אישור הרשם. חשוב להקפיד ולשמור את גרסאות השינויים של התקנון, שכוללות את חתימות רשם העמותות המאשרות את שינוי התקנון, ולנהוג רק על פי התקנון שאושר על ידו. ללא שמירת השינויים, ובמיוחד במקרה של עריכת התקנון בקובץ ה־Word עצמו, לא יתקיים מעקב אמיתי אחר השינויים ויהיה. קשה לדעת מהו הנוסח האחרון שאושר.
  • עמותות נוטות לחשוב שאישור האסיפה הכללית לשינוי התקנון מספק ולא מקפידות להעביר לרשם העמותות לאישור. לאחר שהאסיפה הכללית מאשרת את השינויים בתקנון נדרש להעביר אותו לאישור של רשם העמותות. לשינויים בתקנון אין תוקף משפטי עד שהרשם מאשר אותם.

טעות משפטית נפוצה 4 – התנהלות שלא לפי תקנון העמותה

  • עמותה מחויבת לפעול ולהתנהל על פי המתואר בתקנון ולא על פי נוהג קיים וישן. לא פעם ניתן להיתקל בפער או בסתירות בין התקנון לנעשה בפועל, הנובעים לרוב מנוהגים והרגלים ישנים בארגון. כאמור, בניגוד לסברה המוטעית, נוהג אינו מחייב כשהוא עומד בסתירה מוחלטת להוראות התקנון.

טעות משפטית נפוצה 5 – היעדר תיעוד ורישום של חברי העמותה

  • חוסר מודעות לגבי התהלך שנדרש לצירוף חברים לעמותה על פי ההסדר הקיים בתקנון העמותה. לרוב ועל פי התקנון המצוי, הגורם שמוסמך לצרף חברים חדשים לעמותה הוא הוועד המנהל. כל אדם שרוצה להצטרף לעמותה צריך להגיש בקשה להצטרפות כחבר בעמותה. עמותות רבות אינן מקפידות על ביצוע התהליך באופן הזה שכולל תיעוד של בקשות המצטרפים ועריכת פרוטוקול של ישיבת הוועד המנהל המאשר את הצטרפות החברים החדשים.
  • אין הקפדה על ניהול רישום מסודר של חברי העמותה. בחוק לא קיימת חובת דיווח לרשם העמותות על הצטרפות של חברים (בניגוד למקרה של מינוי חברי ועד מנהל, חברי ועדת ביקורת ובעלי תפקידים, אשר מינויים מחויב בדיווח). יחד עם זאת, על פי חוק, עמותה מחויבת לנהל פנקס חברים ופנקס חברי ועד ולצרף חברים אך ורק על פי ההסדר הקבוע בתקנון העמותה. החשיבות להקפדה זו מומחשת ובאה לידי ביטוי במיוחד כשצצות בעיות בין חברי העמותה לבין עצמם, בסכסוכים פנימיים או בהליכים משפטיים, לגבי זהות חברי העמותה, פירוק מרצון ומיזוג.

השלכות התנהלות שלא לפי הדין וכללי ניהול תקין

התנהלות של העמותה שלא בהתאם לדין ולכללים צפויה להביא לממצאים שליליים וליקויים בביקורת, ומכאן חשיפה לסנקציות: דרישה מצד רשם העמותות לתיקון ליקויים במסגרת לוחות זמנים ומועדים שייקבעו על ידי רשם העמותות; שלילת אישור ניהול תקין (מה שעלול להביא לשלילת סעיף 46 על ידי רשות המיסים); נקיטת הליכי פירוק או הליכי הבראה.

האפשרויות למימון פעילות העמותה

חשוב להכיר את כל התנאים והכללים של כלל המקורות האפשריים כדי להבין מה מתאים יותר לעמותה או לפרויקט שהיא מתכוונת להקים ולנהל. בפנייתה של עמותה לבדיקה זו חשוב לשקול לא רק את המישור המשפטי, אלא גם לכלול את המשמעות הפיננסית והפוטנציאל לגיוס משאבים.

יצירת הכנסות או מקורות הכנסה

  • הכנסות עצמיות
  • תרומות (בכסף או בשווה כסף)
  • תמיכות ממשלתיות
  • מענקים
  • מכרזים
  • מיזמים משותפים

היתרון הבולט הוא שמדובר בהכנסות השייכות לעמותה ולא כספים שיש להחזירם, אך החסרונות רבים – תלות בגורם המתקצב, בעיות תזרימיות ותקציביות וחוסר ודאות ביחס גובה התקבולים.

בשנים האחרונות נוספה אפשרות נוספת למימון פעילות:

  • השקעות אימפקט: השקעות מתוך מטרה להשיא תשואה חברתית ותשואה כלכלית (כלומר שורת רווח כפולה). קיימים מספר מודלים להשקעות אלו – קרנות אימפקט, אג”ח חברתי, חברות ותאגידי B.

יתרונות המודל הם יצירת חוסן פיננסי, יצירת הזדמנויות לאפיקי הכנסות מגוונים, כמו גם פוטנציאל לקשר עם פילנתרופיה שמגבירה את השימוש בהשקעות אימפקט. החיסרון המרכזי הוא שמדובר בתחום שמצוי בתחילת דרכו וכולל חוסר ודאות בהיבט הרגולטורי. גם כאן, תיתכן תלות במדינה.

פתרונות מימון ואשראי

חשוב לומר שיש לנהל כל לקיחת הלוואה באופן סדור הכולל החלטות בוועד המנהל, רישום בפרוטוקולים, ובדיקת יכולת ההחזר של הכספים.

  • הלוואות מתאגידים בנקאיים או גורם ממשלתי
  • הלוואות מקרנות (למשל עמותות וקרנות שנותנות הלוואות ללא ריבית או בריבית נמוכה יחסית)
  • הלוואות מגורמים פרטיים
  • הלוואות מגורמים הקשורים לעמותה ובעלי זיקה אליה (חברי עמותה, יו”ר, עובדים, תורמים או תאגידים קשורים)

היתרון הוא שמדובר בכספים שמגשרים על פער או בעיה תזרימית. החיסרון הוא שאלו כספים שצריך להחזיר אותם ולעיתים נדרשות גם ערבויות אישיות או בטוחות מכבידות.

הלוואות או תרומות מותנות

  • הלוואה מותנית שמומרת בהמשך לתרומה. אם קיים גורם שרוצה לתרום לעמותה, אך העמותה עדיין איננה יכולה להבטיח את קידום הפרויקט, קיימת האפשרות להעניק תרומה בהתחלה כהלוואה, ובהתקיים תנאים מסוימים או שאם הפרויקט יוצא אל הפועל – ההלוואה תהפוך לתרומה. במקרה בו תורם מעוניין לתמוך בעמותה שאין לה אישור לפי סעיף 46, זוהי גם דרך פעולה אפשרית. במקרה זה התורם מעביר את הכסף כהלוואה ולאחר קבלת האישור לפי סעיף 46 עבור העמותה, ההלוואה הזו מומרת כתרומה. כמובן שהמהלך חייב להיעשות ולהתבצע באופן מסודר, מתועד ובליווי בעלי מקצוע (כולל עו”ד ורו”ח).
  • התחייבות למתן תרומה מותנית. מדובר בתרומה המוענקת עם תנאים או בפעימות. יש מקרים שבהם תורם מתחייב להכפיל את התרומה שלו בהינתן קיומם של תנאים מסוימים ומוסכמים מראש (לדוגמה יכולת להגיע להקיף תרומות ממקורות אחרים).

כדאי לבדוק את האפשרויות האלה בליווי מקצועי של רואה חשבון או עורך דין מנוסים ומומחים בתחום. כך תתאפשר יכולת גישור בין פערים תזרימיים ותקציביים, קידום האינטרסים של העמותה ושל התורם ואף הבאה בחשבון של שיקולי מס.

סוגיות משפטיות בהקשר של תרומות

  • תרומה שמיועדת למטרה מוגדרת. אם עמותה מקבלת תרומה למטרה או פעילות מוגדרת הדבר צריך לבוא לידי ביטוי במימוש ובדו”חות, לא ניתן לעשות שימוש בתרומה למטרות או פעילויות אחרות.
  • חובת ניהול פנקס תורמים ופנקסי קבלה. יש לפרט את כל הנכסים, הכספים והתקבולים שהעמותה קיבלה כתרומות או כמתנות בכסף או בשווה כסף. בדרך כלל זה בא לידי ביטוי בדו”חות הכספיים. עמותה שאיננה עורכת דו”ח כספי מבוקר עדיין חייבת בניהול פנקס תורמים.
  • תרומה בעילום שם ונוהל חסיון תורמים. יש חובה לערוך רישום של שמות התורמים שתרומתם השנתית המצטברת עולה על 20,000 ש״ח ולציין בדוח הכספי את גובה התרומות השנתיות המצטברות בגובה של למעלה מ־100,000 ש״ח מכל תורם (נכון ל־2023). ניתן לבקש חיסיון בהתאם לנוהל חיסיון של רשם העמותות. בקשת החיסיון חייבת להיות מנומקת ומלווה באסמכתות מצד העמותה ובסיבות שמצדיקות אותה. נימוק כגון “זה מה שהתורם ביקש” לרוב לא מספק.
  • תרומה מישות מדינית זרה (כלומר גוף ממשלתי או גוף עם זיקה ממשלתית במדינה). במסגרת תיקונים חדשים לחוק העמותות ולחוק חובת גילוי, קיימות חובות דיווח רבות ונוקשות על עמותות שמקבלות תרומות מישות מדינית זרה. החובות כוללות זיהוי מקור ובדיקת סיווג התרומה ודיווח. הדיווח במקרה זה הוא נרחב וכולל דוח רבעוני, מענה ודיווח מיוחד במסגרת הדוח הכספי והדוח השנתי ועוד.

תרומה בצורת הפקדת כסף ללא ידיעת המקור. עמותות שמפרסמות את חשבון הבנק על מנת לאפשר תרומות, עלולות להגיע למצבים שבהם לא ידוע מי הגורם המפקיד. ראשית כדאי לחשוב מראש האם נכון לפרסם את פרטי חשבון הבנק באופן הזה. אם הוחלט שכן, מומלץ להנחות ולבקש מראש שבמקרה של הפקדת כספים לחשבון, על המפקידים לציין בהערה עבור מה ו/או פרטי קשר לצורך הוצאת קבלה. בכל אופן על העמותה חלה החובה בחוק לזהות את מקור הכספים.

סוגיות משפטיות בהקשר של תמיכות

  • סעיף 3א׳ לחוק יסודות התקציב, תשמ”ה-1985. הסעיף מגדיר עקרון־על באשר לחלוקת העוגה התקציבית של כספי תמיכות למוסדות ציבור העומדים במבחנים ובתנאים הנדרשים. במילים אחרות, סעיף זה קובע כיצד מוסדות ציבור שאינם ממוסדות המדינה יקבלו תקציבים ממשלתיים כתמיכה.
  • נוהל משרד האוצר. זהו נוהל הנוגע להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה ולדיון בהן לפי חוק יסודות התקציב, הקובע כללים למוסדות ציבור הפונים לתמיכה. כך למשל נקבעו בנוהל תקרת שיעור הוצאות הנהלה וכלליות ביחס למחזור; סוגיות של העברת כספים מגוף נתמך לגוף נתמך אחר; העברת כספים מגוף נתמך לגוף אחר שאינו נתמך ועוד. חשוב לציין כי ישנם כללים וחריגים רבים ויש להכיר ולעמוד בהם.
  • מבחני תמיכה. אלו מבחנים מוגדרים יותר של תמיכה ותקצוב ייעודיים מבחני שמתפרסמים בכל משרד ממשלתי וניתן לעקוב אחריהם. על מקבלי הכספים לעמוד במבחנים הספציפיים.

התחייבויות שכל מוסד ציבורי מחויב בהם – עמותות נתמכות

  • התמיכה תשמש אך ורק למטרה שלשמה היא ניתנה.
  • איסור העברת כספי התמיכה למפלגה, סיעה או כל שימוש אחר הקשור לתעמולה פוליטית או מפלגתית.
  • עמידה בכל התנאים לקבלת התמיכה בהתאם לתבחינים.
  • להמציא דיווחים ונתונים כספיים בנוגע לתמיכת המשרד הממשלתי.
  • לאפשר ביקורת ופיקוח מטעם הממשלה.
  • החזרת יתרת התמיכה אם לא נעשה שימוש מלא למטרה הייעודית שלשמה ניתנה.

משרד ממשלתי רשאי להקטין, לעכב, להפסיק ואף לשלול את מתן התמיכה או מימון אחר, אם לא קוימו כלל התנאים או ההתחייבויות.

מקרים בהם מעוכבים או נשללים כספי תמיכה

  • דיווח שאינו נאות ו/או כוזב לגבי השימוש בכספים.
  • התנהלות כספית לקויה לרבות גירעונות מצטברים גבוהים.
  • חשד לעמותת צינור.
  • סטייה או אי־עמידה בהתחייבויות של העמותה במסגרת קבלת התמיכה.
  • תשלומי שכר לעובדים ומנהלים שחורגים מכללי הניהול התקין ומהתקרה שנקבעה.
  • חוסר שיתוף פעולה עם בודק או בוחן מטעם משרד ממשלתי.

סוגיות משפטיות בהקשר של מכרזים ממשלתיים

חוק חובת מכרזים, תשנ”ב-1992

מכרזים ממשלתיים הינם אפיק נוסף להכנסות עבור עמותות. בניגוד לתמיכות, כאשר עמותה מתקשרת עם המדינה או יחידות הסמך שלה בדרך של מכרז היא למעשה מעניקה שירותים לגופים ממשלתיים וציבוריים. מדובר למעשה ברכישת שירות ולא בתמיכה. כדי להבין את הרלוונטיות של המכרזים הממשלתיים לעמותות יש להכיר לפני כן את חוק חובת המכרזים. סעיף מספר 2 בחוק זה מחייב ביצוע מכרז על התקשרויות לקבלת שירותים או טובין. החובה חלה על גופי המדינה, תאגידים ממשלתיים (חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית, או תאגיד סטטוטורי), מועצות דתיות, קופות חולים ומוסדות להשכלה גבוהה.

חוק חובת המכרזים חל במידה מסוימת גם על גופים דו־מהותיים. לכן, במובן זה החוק עשוי לחול גם על חלק מהעמותות, בעיקר אלו המעניקות שירותים חיוניים לציבור בסדר גודל משמעותי, ולחייב אותן בעריכת מכרז או לכל הפחות בהליכים מעין מכרזיים.

השלבים העיקריים במכרזים ממשלתיים

  • רכישת מסמכי מכרז.
  • בדיקת תנאי סף וערבויות.
  • העברת שאלות הבהרה.
  • פרסום לגבי הזוכה וקבלת תשובות.
  • חתימה על הסכם התקשרות + ערבות ביצוע + השלמת מסמכים.
  • במידת הצורך – הגשת השגה על החלטת המשרד הממשלתי.

שני שלבים קריטיים שחשוב להתמקד בהם בכל הקשור לליווי משפטי, עוד לפני שניגשים למכרז, הם בדיקת תנאי הסף ו-העברת שאלות הבהרה.

בדיקת תנאי הסף של המכרז ומטרתם

מטרת תנאי הסף היא להבטיח שוויון הזדמנויות לכל מגישי הצעות המכרז, להוות “מסננת” ולתחום את ההתמודדות להצעות הרלוונטיות והיעילות ביותר, תוך שמירה על חופש העיסוק. הגשה שלא בהתאם לדרישות הסף – תיפסל. לכן כדאי לבדוק את יכולת העמידה בתנאי הסף ואת הקוהרנטיות והסבירות שלהם, בטרם ניגשים למכרז. חשוב שבדיקה תיעשה מול אנשי העמותה הרלוונטיים: אנשי ביצוע או שטח – במיוחד במקרה של פרויקט, אנשי גיוס משאבים ובמידת הצורך עם יועץ משפטי או עורך דין.

למה חשוב לבדוק מראש את תנאי הסף? אם תנאי הסף אינם רלוונטיים, כדאי להבהיר את אותן נקודות בעייתיות במסגרת הליך של שאלות ההבהרה. אם דרישת התנאים מחמירה ומצמצמת את מעגל ההשתתפות הפוטנציאלי, הדבר אינו עומד בסבירות של בתי משפט.

שלב שאלות ההבהרה

לכל מכרז יש עורך מכרז שמחויב לאפשר למציעים, או לכל בעל עניין, לפנות בשאלות הבהרה עד למועד מסוים. לעיתים יכולים להתנהל שני סבבי שאלות הבהרה, ובכל מקרה כדאי להתעדכן לגבי המועדים כדי לעמוד בלוח הזמנים. שאלות ההבהרה יכולות להתייחס לדרישות או לתנאים המפורטים במסמכי המכרז, כמו גם להסכם ההתקשרות. חשוב מאוד לעבור על מסמכי הסכם ההתקשרות ולבדוק האם התנאים מעשיים ובעלי היתכנות, האם קיימת מידתיות והוגנות או האם קיימים כללים והתחייבויות נוקשים יתר על המידה. אם מתגלה בעיה זה השלב שבו קיימת האפשרות לפעול לשינוי התנאים. את התשובות לשאלות ההבהרה מפיץ עורך המכרז. במקרים של שינוי תנאי או ניסוח משמעותיים חייב עורך המכרז לפרסמם במודעה פומבית מפורטת.

טענה על מכרז תפור או ניסיון לצמצם את מעגל המשתתפים (אפילו באחד) איננה מתקבלת. לזכות הטוענים עומדת האפשרות להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט, מהלך שצריך להתבצע רק לאחר שמוצו כל האפשרויות מול המשרד הממשלתי.

מיזמים משותפים

בחוק חובת המכרזים מוגדרים מספר חריגים המקנים פטור מעריכת מכרז. פטור זה מאפשר למשרדים ממשלתיים ולרשויות המדינה לקדם פרויקטים ותוכניות ללא צורך בעריכת מכרז. אחד מהחריגים הוא “מיזמים משותפים” וזאת על פי סעיף 3(30) לתקנות חובת המכרזים, תשנ”ג-1993: פטור ממכרז לביצוע מיזם משותף. משמעות סעיף זה היא למעשה מתן פטור מחובת מכרז למיזמים הפועלים ללא כוונת רווח ולמטרות ציבוריות.

חוק חובת המכרזים והתקנות שהותקנו על פיו חלים גם על תאגידים סטטוטוריים, ומכאן שניתן להציע מיזם משותף גם לתאגידים שכאלה. תאגידים סטטוטוריים אלו תאגידים שהוקמו על פי חוק, ובהם המוסד לביטוח לאומי, מכון התקנים הישראלי, הרשות לפיתוח הנגב, יד ושם, שירות התעסוקה הישראלי, המועצה להסדר ההימורים בספורט ועוד. על ידי שיתוף פעולה בצורת מיזם משותף, עומדת לארגונים ולעמותות האפשרות לפעול גם במסגרת סעיף זה.

יש לציין כי עד לאחרונה תקנת הפטור ממכרז לעניין מיזם משותף הייתה נכונה ורלוונטית אך ורק לעמותות. בעת האחרונה (מאי 2023) בוצעו שינויים ותיקונים בהוראות התכ”ם לעניין מיזמים משותפים באופן שבו גם תאגידים שאינם מלכ”רים רשאים להציע ולבצע מיזם משותף, ובלבד שאותו מיזם פועל ללא מטרות רווח. מכאן שחברות־בת של עמותות רשאיות להגיש בקשה לאישור מיזם משותף, בכפוף לתנאים הקבועים. יש לשים לב לשינויים בהקשר זה.

התנאים הקבועים בתקנות (תקנה 30 לתקנות חובת מכרזים)

  • מיזם שיופעל ללא כוונת רווח.
  • מימוש מטרות ציבוריות בתחומים הבאים: חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט, התיישבות, עלייה, מחקר או מטרה דומה.
  • קיום לפי הגדרות של מיזם משותף (על ידי ועדת המכרזים): 1) ההתקשרות נעשית עם מי שתורם ממקורותיו סכום שאינו נמוך מ-50% מעלות ביצוע המיזם. 2) התקשרויות עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המשרד, ייעשו במכרז אלא אם הן פטורות ממכרז.

מה בוחנת ועדת המכרזים בעת בחינת בקשה להתקשרות בדרך של מיזם משותף? (הוראות התכ”ם של החשב הכללי)

  • האם מדובר במיזם משותף והאם נכון לסווג את המיזם בקטגוריית פטור זו או בכלל כפעילות הקשורה לתמיכה לפי סעיף 3א׳.
  • האם המדינה מחויבת לביצוע ולמימון הפעילות בעצמה. אם כן מדובר בפעילות העומדת במסגרת של מיזם משותף. אם לא, זו התאמה לקטגוריית סעיף 3א’.
  • האם היוזמה לקיום הפעילות היא של העמותה. אם כן הסיווג הסביר של הוועדה הוא של תמיכת משרד ממשלתי ולכן חשוב להבהיר את האינטרס הציבורי והכדאיות של המשרד.
  • מהי מידת המעורבות בעת ביצוע הפעילות. ככל ששיקול דעתה של העמותה בעניינים הנוגעים לפעילות הממומנת מוגבל, כך יגבר הסיכוי לסיווג הפעילות ואופי המימון כרכישת שירותים במסגרת מיזם משותף. זאת מהסיבה שהזיקה לתמיכות פוחתת.
  • בעלות על תוצרים. ככל שהזכויות על תוצרי הפעילות (תוצאות מחקרים, תוכניות לימוד, פיתוח שירותים וכדומה) הן בבעלות בלעדית של המדינה, גובר הסממן לרכישת שירותים במסגרת מיזם משותף.

הוועדה מתרשמת ממאפיינים פוטנציאלים נוספים, לכן יש לברר זאת באופן פרטני טרם ההתקשרות.

בחינת מקורות המימון העצמיים

  • הכנסות עצמיות – מנכסים, מהשכרת נכסים, מפעילות שוטפת ועוד.
  • הכנסות ממפעל הפיס והמועצה להסדר הימורים בספורט.
  • תרומות במזומן, וגם התחייבות לתרומה או הכנסה ב”שווה כסף” (ככל שנרשמו או עתידות להירשם בדוחות הכספיים).

נכון להיום, בעקבות שינויים ותיקונים בהוראות התכ”ם לעניין מיזמים משותפים, נדרש כי במסגרת המקורות העצמיים יהיו לכל היותר 10% בשווה כסף, כאשר הכרה בהוצאות בשווה כסף יהיו באישור חשב המשרד (זאת להבדיל מהדרישה בעבר שבה היה נדרש להעמיד 10% שאינן בשווה כסף בלבד).

המקורות שלא יוכרו כמקורות עצמיים

  • כספים ששולמו כדמי השתתפות של הנהנים מהפרויקט.
  • תמיכות מתקציב המדינה לפי סעיף 3א׳.
  • הכנסות מתמיכות שניתנו על ידי ועדת העיזבונות
  • כספים המועברים מגופים מתוקצבים (למעט ממפעל הפיס והמועצה להסדר הימורים בספורט)

לרשות ועדת המכרזים שיקול הדעת לקבוע האם כספים אשר הועברו מגוף מתוקצב, המשמש כצינור עבור תרומות מיועדות, על ידי גורם חיצוני, יימדדו כחלק מהמקורות העצמיים של העמותה.

איתור הזדמנויות למיזם משותף

כיצד ניתן לאתר הזדמנויות למיזמים משותפים?

  • חיפוש בפרסומים של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים (כולל תאגידים סטטוטוריים) שחלה עליהם חובת קיום מכרז. חלק מהמשרדים הממשלתיים מפרסמים על חיפוש שותפים למיזמים משותפים.
  • פנייה יזומה למשרדי ממשלה וגופים ציבוריים.


*האמור במדריך זה מהווה סקירה ורשימה חלקית בלבד, אינו ממצה ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ו/או חוות דעת משפטית ואין בו ליצור מערכת יחסים של עו”ד-לקוח.

נגישות
‎הפורום לחברה האזרחית‎