המדריך מבוסס על הרצאתה של יעל שפירא, מייעצת ומלווה עמותות במסגרת יוזמת ״נקודת מבט״ ולשעבר מנכ״לית עמותות ״אופנים״ ו״אחת מתשע״.
ערך: טל עטייה
לפני שניגשים להקמת עמותה חשוב לדעת כי קיימים סוגים רבים של התארגנויות אזרחיות, כשלכל התארגנות יתרונות וחסרונות וכדאי להכיר אותם לפני קבלת ההחלטה. במקרים מסוימים יהיה נכון יותר להקים חברה לתועלת הציבור (חל״צ), באחרים לחבור לעמותה קיימת, ולעיתים כדאי להשאיר כהתארגנות לא פורמלית ברמה הקהילתית או הפרטית. במדריך זה שעוסק בהקמת עמותה, יפורטו רק היתרונות והחסרונות של הקמת אחת.
התועלת העיקרית בהקמת עמותה היא האפשרות לקבלת סיוע ממשלתי, תקציבים ואישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה המאפשר החזר מס על תרומות. סיוע שמקל באופן משמעותי על ההתקדמות בדרך למטרה וכן הפצה והגדלה שלה. בהיבטים מסוימים התמסדות של יוזמה חברתית תקל על התרחבותה, ובהיבטים מסוימים תסרבל אותה.
חוק העמותות שנחקק ב־1980 קובע כי על מנת לייסד עמותה יש צורך בשני בגירים לפחות המעוניינים להתאגד למען מטרה חוקית שאינה חלוקת רווחים, ושמטרתם העיקרית איננה עשיית רווחים. עמותה מוכרת כאחת לאחר רישומה ברשם העמותות, ובשונה מחל״צ איננה מוקמת בהכרח לצורך מטרה ציבורית. כאמור, עשיית רווחים אסורה ולא ניתן לחלק את רווחי העמותה בין חבריה, או לשלם לעובדיה שכר גבוה ביחס להוצאות על פעילות העמותה. לכן, בטרם ההחלטה על הקמת עמותה, כדאי לבחון האם זו האפשרות המתאימה ביותר.
כמו שכבר צוין, ניתן להקים חברה לתועלת הציבור. ההבדל העיקרי הוא שבחברה לתועלת הציבור בעלי המניות הם המחליטים היחידים. למעשה, זו התארגנות המתאימה לאלו שרוצים לייצר פעילות אזרחית אך ללא התערבות חיצונית גדולה, כשבמקביל הם הגורם המממן העיקרי או הבלעדי. ניתן לקרוא בהרחבה על ההבדלים באוגדן מטעם מנהיגות אזרחית.
לאחר שהוחלט למסד את ההתארגנות כעמותה, יש לפעול לרישומה ברשם העמותות, יחידה ברשות התאגידים של משרד המשפטים, האמונה בין היתר על גופי החברה האזרחית השונים במדינת ישראל.
בשלב הראשון יש להיכנס לרישום עמותה מקוונת ולבחור שם ברור שישקף את מטרות העמותה. אם השם לא ברור או מורכב מראשי תיבות, כדאי לצרף לו הבהרה.
בשלב הזה יש לבחור בין שני סוגי עמותות – עמותה חדשה כללית, או עמותה מסוג בית כנסת, הצלת חיים או מנהל קהילתי (עמותה שאת הנהלים שלה ניתן למצוא בחוברת “רישום עמותות שם, מטרות ותקנון”, וכך גם נהלים לעמותות עות’מאניות).
השלב הבא יפנה לאתר השירותים הממשלתיים בו יהיה ניתן להגיש את בקשת הרישום בצורה מקוונת.
לאחר ההתחברות יהיה צורך לתת שלוש חלופות לשם העמותה (ככלל ישתדל רשם העמותות להתחשב בעדיפות הראשונה שנכתבה). במתן השם יש לשים לב לדברים הבאים: השם אינו פוגע ברגשות הציבור או בתקנת ציבור, השם אינו דומה עד כדי הטעיה לשם של תאגיד רשום או בהליך רישום, וכן לעמותות בהליך מיזוג או שרישומן בוטל או נסגר ולא חלפו שנתיים מיום זה. המלצת משרד המשפטים היא לערוך בדיקה מקדימה באתר גיידסטאר ולבדוק אם השמות המוצעים אינם דומים עד כדי הטעיה לאלה של עמותות קיימות.
בשלב זה יש למלא את פרטי המייסדים, שניים על פי המינימום הנדרש בחוק. עם זאת, על מנת לקבל הקלות במס יש צורך ברישום שבעה מייסדים. כדי להקל על הליכים עתידיים, כגון בקשה לאישור לפי סעיף 46, מומלץ מלכתחילה לרשום שבעה.
אם מקים העמותה הוא תאגיד, מורשי החתימה של התאגיד יהיו אלו אשר יחתמו על הבקשה. על המייסדים לחתום על תצהיר הכולל הסכמה לשמש כחברי ועד העמותה, הצהרה כי לא הורשעו בעבירה המפורטת בסעיף 33(א)(4) לחוק העמותות והסכמה למסור לרשם העמותות מידע על רישום פלילי של המייסד אם ישנו. לאחר מכן יש להצהיר מי מוסמך הדיווח – לרוב יהיו אלו המייסדים, רואה חשבון מטעם העמותה או עו”ד. מוסמך דיווח הוא אדם המורשה לדווח בשם העמותה.
בעת בחירת השותפים להקמת העמותה חשוב לבחור אנשים שמכירים אישית וסומכים עליהם. אומנם אנשי מקצוע או מהתחום יכולים להועיל אבל גם יכולים להשתלט על העמותה ולהדיח את המייסד או לשנות את המטרות שלשמן הוקמה העמותה. קיימת חשיבות גדולה לבחירת האנשים המתאימים להקמת העמותה.
חשוב לציין שלאחר ייסוד העמותה, החבר/המייסד רשאי לפרוש מחברותו בעמותה בכל עת.
מיד לאחר הקמת העמותה, יש לכנס אספה ראשונה בה ייבחרו חברי הוועד מנהל, חברי ועדת ביקורת ומורשי החתימה.
מומלץ כי בשנותיה הראשונות של העמותה יהיה המייסד הראשי חבר בוועד המנהל, הזרוע האחראית בפועל על פעילות העמותה, קידומה ומימוש מטרותיה. נוסף על כך מומלץ שמספר חברי הוועד יעמוד על שני אנשים בלבד (המינימום הנדרש). אומנם לוועד מנהל גדול ומגוון יש יתרונות, אבל הדבר יקשה על ייצוב העמותה וביסוסה בשנים הראשונות, בהתאם לחזון המייסד.
כל מייסד עמותה הוא גם חבר עמותה וכל עמותה יכולה לבחור את מספר חבריה ומה התנאים להצטרפות. חשוב להבין שלצד היתרונות בריבוי חברי עמותה, עבור עמותה חדשה מספר גדול של חברים יכול להוות מכשול, מכיוון שלכל חבר יש זכות הצבעה באספות העמותה, וכל כינוס של האספה מותנה בנוכחות של 75 אחוזים מהחברים.
לצד בחירת ועד מנהל צריך להקים גם ועדת ביקורת המבקרת ומפקחת על פעילות העמותה, על ההתנהלות הכספית ועמידתה בדרישות החוק ובתנאי התקנון. משמע, בכל עמותה לפחות ארבעה מחבריה יהיו בעלי תפקידים (שניים חברים בוועד המנהל ושניים חברי ועדת ביקורת).
יש לפרט במלל חופשי וברור את מטרות העמותה, לוודא את חוקיותן, את ההיגיון הטמון בהן ואת סבירות קיומן. לאחר שנתיים רשם העמותות יבחן האם העמותה עמדה במטרותיה, ואם לא, היא תידרש למחוק חלק מהן. את המטרות יוכלו לבחון גורמים שונים דוגמת תורמים, רשויות המס ומשרדי ממשלה.
לעמותה אסור לפעול עבור מטרות שחורגות מאלה שהצהירה עליהן, ולכן מומלץ להגדיר אותן באופן רחב ככל האפשר, כך שתתאפשר עבודה גם בתחומים חופפים. כך למשל עמותה חדשה שרוצה לקיים פעילות חברתית לחולי סרטן, כדאי שתכתוב במטרות העמותה ״עבור חולים״ וכך בעתיד תוכל להרחיב את תחומי הסיוע גם לחולים במחלות אחרות ללא קושי מצד רשות התאגידים.
בשלב זה על המייסדים לבחור ולנסח את תקנון העמותה. ניתן לבחור בין שלוש אפשרויות:
1. תקנון ייחודי – תקנון הנכתב על ידי מקימי העמותה.
2. תקנון מצוי – תקנון המוצע על ידי רשם העמותות. היתרון בבחירת נוסח קיים הוא מהירות הטיפול בפנייה, עד לשמונה ימי עסקים לעומת עשרים ואחד במקרה של תקנון ייחודי.
3. תקנון מצוי עם שינויים נקודתיים – בסעיפים 18 או 21.
חשוב לדעת: כל הוראה בתקנון העומדת בניגוד לחוק העמותות, וכן כל עניין שלא הוסדר בתקנון הייחודי אבל הוסדר בתקנון המצוי, יהיה בהתאם לתקנון המצוי ולחוק.
מומלץ לאמץ את התקנון המצוי עם השינויים שבו. זהו תקנון מצוין המשרת היטב את אינטרס העמותה.
מטרת שלב זה היא לוודא שהכול מסודר וכי העמותה חדשה ואינה מוקמת על בסיס עמותה קודמת. ככלל, עדיף שלא לפתוח עמותה על גבי עמותה קיימת שאינה מתפקדת, מכיוון שהדבר כרוך בבירוקרטיה רבה – בקשות לשינוי מטרות, שינוי מורשי חתימה וכן הלאה. לכן, כל עוד אין אינטרס מובהק להקמת עמותה על בסיס אחת קיימת, רצוי לפתוח עמותה חדשה.
לאחר השלמת כל השלבים יתקבל מספר אישור ותידרש הורדה של המסמך ובדיקה שכל המידע מוגש כראוי, מסודר וברור. יש לחתום על המסמך הסופי ולאחר מכן לאמת זאת מול עורך דין.
שימו לב: תפקיד עורך הדין הוא רק לאמת את חתימות מקימי העמותה. לא מדובר בהתחייבות לעבודה שוטפת עימו אלא בשירות חד־פעמי. כדאי ואפשר למצוא כאלו שיסכימו לעשות זאת בהתנדבות. לאחר מכן יש לסרוק את המסמך ולהעלות אותו ולאשר את התקנון. שלב זה יכול להתבצע הן על ידי עורך הדין והן על ידי המייסד.
לאחר העלאת המסמכים לאתר, תידרשו לשלם אגרת הקמת עמותה.
חשוב לדעת: להשלמת מסמכים יש תוקף של עד 30 ימים. לאחר מכן, אם המסמכים לא הושלמו הבקשה תתבטל.
מזל טוב! מיסדתם את פעילותכם האזרחית, מכאן מתחילה עבודת ניהול העמותה.
ככלל, בנקים אינם ששים לפתוח חשבון לעמותות. מומלץ להיעזר בחברים או מכרים העובדים בבנק ומוכנים לסייע בבירוקרטיה של פתיחת חשבון בנק. מאחר וההליך לוקח זמן, מומלץ מבעוד מועד לברר היכן מעוניינים לפתוח חשבון בנק, אפילו טרם פתיחת העמותה, ואף לגשת לסניף ולבקש את הטפסים הרלוונטיים.
שימו לב: יש לבקש להגדיר את החשבון כחשבון של עסק קטן. אם לא, דמי הניהול יהיו גבוהים משמעותית מאשר דמי ניהול של חשבון המוגדר כעסק קטן.
הקמת העמותה הייתה רק השלב הראשון, ועכשיו צריך להפעיל ולנהל אותה. להלן מגוון טיפים שיסייעו להתנהלות העמותה בתחילת דרכה.
הקמת עמותה היא האמצעי ולא המטרה. בין אם זה על מנת לגייס כספים, או להעסיק איש מקצוע שיקדם את היוזמה, המטרה היא הפעילות החברתית ולא רישום העמותה. חשוב לדעת כי השנים הראשונות להקמת העמותה עשויות להיות מאתגרות בהיבט של גיוס משאבים.
כמו כל גוף במדינת ישראל גם על העמותה חלה החובה לפתוח תיקים במס הכנסה, במע”מ ובביטוח לאומי.
קיימים שני גופים המפקחים באופן שוטף על התנהלות תקינה של עמותה, רשם העמותות ומס הכנסה. רשם העמותות הוא הגוף המנפיק אישור ניהול תקין לעמותות המגישות דיווחים באופן שוטף.
עמותה חדשה יכולה להגיש בקשה לאישור ניהול תקין רק לאחר שהגישה שני דוחות שנתיים. הדוחות מוגשים לרוב במחצית הראשונה של השנה שלאחריה, כלומר, דו”ח עבור שנת 2023 יוגש במחצית הראשונה של שנת 2024. עמותה שהוקמה בתחילת שנה קלנדרית תיאלץ להמתין לפחות שנתיים וחצי עד שתוכל להגיש בקשה לניהול תקין (בהנחה שהגישה דוחות בזמן), ואילו עמותה שהוקמה בסוף שנה קלנדרית תיאלץ להמתין רק כשנה וחצי.
מס הכנסה מנפיק פטור ממס על תרומות לפי סעיף 46א לפקודת מס הכנסה. כדי להגיש בקשה לקבלת הפטור, על עמותה להגיש לפחות שני דוחות כספיים. כלומר, הפטור ניתן רק כעבור שנה וחצי לפחות (בהתאם למועד הקמת העמותה). עמותה שיכולה להוכיח פעילות ענפה ותזרים של למעלה מ־30,000 ש”ח, רשאית להגיש בקשה לקבלת הפטור עוד קודם (יש להתייעץ עם רו”ח בנידון).
תורמים ומגבלות. עולם התרומות מתחלק לשלושה תחומים:
תשלום לחברי ועד מנהל. חבר בוועד המנהל לא יכול להיות בעל תפקיד אחר בעמותה ולא יכול לקבל ממנה תשלום. אם מי מחברי הוועד המנהל ירצה לעבור לתפקיד בתשלום או לתת שירות בתשלום לעמותה, עליו להתפטר מהוועד בצורה מסודרת. מנכ”ל שמקבל תשלום עבור תפקידו אינו יכול להיות חבר בוועד המנהל או בוועדת הביקורת.
שינוי תקנון ומטרות לוקח זמן. מדובר בתהליך ארוך שעדיף להימנע ממנו ולכן כדאי לתכנן מראש, ככל האפשר.
באתר רשות התאגידים קיים מאגר שאלות נפוצות הקשורות לניהול והקמת עמותה. מומלץ לנסות ולהיעזר בו.
חוברת הנחיות להתנהלות תקנית של עמותות. באתר משרד המשפטים ניתן למצוא את החוברת שמפרטת את אופן ניהולה התקין של העמותה החל מהקמתה, דרך פעילותה השוטפת וכלה באפשרויות פירוקה בעת הצורך.
