ארגז כלים אזרחי

המדריך מציע מבט רוחבי על מרחבי ההשפעה בחברה האזרחית ומסייע לבחור את הכלי המתאים לארגונכם – מתקשורת וידע, דרך ממשלה וכנסת, ועד קואליציות ארגונים ומוסדות בינ"ל.

המדריך מבוסס על הרצאתו של עו"ד ישי ריבלין, עו"ד במחלקת הליטיגציה של משרד "הרצוג פוקס נאמן". ישי מתמחה בתפר בין משפט לעמותות והשפעה אזרחית.

ערך: אילון אביאור.

מה יש במדריך?

ארגונים רבים פועלים מתוך להט ואינטואיציה, מניעים חשובים שבלעדיהם אי אפשר להתמיד במטרת הארגון, אך אלו לבד אינם מאפשרים לארגון להגיע רחוק. כדי לקדם שינוי משמעותי יש צורך בהתמקצעות, וצעד ראשון לכך הוא היכרות עם מגוון ערוצי השפעה, והתאמה בין השלב בו היוזמה נמצאת לבין פרקטיקות ההשפעה המותאמות לה. מטרת המדריך היא לפתוח צוהר ומבט רוחבי לדרכי ההשפעה העומדות לרשות אנשי החברה האזרחית, פילנתרופים ואנשי ציבור. ניתן למצוא במדריך פירוט אודות הכלים איתם ניתן להשפיע על סדר היום בישראל. הכלים מסודרים בתוך 11 מרחבי השפעה מרכזיים.

כלי השפעה על סדר היום האזרחי | מתוך: אתר הפורום לחברה האזרחית

מהם הכלים ומרחבי ההשפעה?

תקשורת

תקשורת ממוסדת, או כזו העוברת דרך רשתות חברתיות, היא כלי להעברת מסר לציבור רחב, לעורר שיח ציבורי ולהשפיע על דעת הקהל בנושא מסוים. זהו מדיום דרכו ניתן להגיע לקהל מגוון ואף לרתום אותו לתמיכה או לעיסוק בנושא המדובר. כיום, התקשורת כבר לא שייכת רק לעיתונאים או לטורי דעה. זהו מרחב השפעה שיש בו אפיקים עצמאיים רבים שיכולים לשמש ארגונים ואף יזמים בודדים. כך למשל: ניתן להפיק פודקאסטים (מדריך בנושא), ליצור סרטוני הסברה שיכולים להצית דיון (לדוגמה בנושא) או אפילו להציג מידע בצורה וויזואלית ונהירה (מדריך בנושא), ובכך להפוך את המידע למובן וקל להפצה.

לצד שימוש בתקשורת באופן הרגיל שלה, כמו ראיון לערוץ חדשות או פרסום ברשת חברתית, תקשורת יכולה לשמש את הפעיל החברתי גם בעבודה מאחורי הקלעים. למשל, ניתן לבצע סיור לעיתונאים, לבלוגרים או למשפיעני רשת, ובאמצעות שיתוף החוויה בערוצים שלהם להגיע לקהלים חדשים ונרחבים אליהם לא ניתן היה להגיע ללא רתימת קבוצות השפעה אלו (מדריך הנושא).

שיח ציבורי

עיצוב התודעה מתמקד ביצירת נראטיב. ככל שנראטיב יקבל הד בשיח הציבורי, כך יהפוך לסיפור מרכזי יותר. משמעות הדבר היא הפנייה של השיח לכיוון מסוים, ובכך לעצב את העיסוק הציבורי בנושא. חשיבות עיצוב הנראטיב מבוססת על הבנת הכוח הגדול של דעת הקהל וברתימת היזם, או הארגון האזרחי, את דעת הקהל לשינויים אזרחיים וציבוריים.

באופן ישיר, נראטיב יכול להיווצר על ידי הפגנות שתופסות נוכחות (מדריך בנושא), חלוקת פרס שמשקפת יחס חיובי למה שמקבלי הפרס עושים (לדוגמה בנושא), פרסום חזון של הארגון (לדוגמה בנושא) או כל מדיום שבאמצעותו מוצג נושא מסוים באור בו רוצים לצבוע אותו. תנועת "צבא החברים של גלעד" למען החזרת גלעד שליט מהווה דוגמה לעיצוב תודעה מוצלח. תנועת המחאה להחזרת גלעד שליט הקימה מאהל מחאה מול בית ראש הממשלה שנשאר במקום מעל 1000 יום. היא הצליחה לרתום אליה חברי כנסת ופעילי ציבור רבים, מה שהשאיר את הסיפור בתודעה הישראלית באופן חריג לעומת סיפורם של נעדרים אחרים, שהעיסוק הציבורי בהם שכך (מדריך בנושא).

ניתן לעצב תודעה גם באופן עקיף, כמו למשל באמצעות פרסום מדד ציבורי. מדד ציבורי בוחן נושאים מסוימים, ומעניק להם ציון לעומת גורמים ונושאים אחרים. יצירת מדד ביחס לנושא מהווה נדבך בבניית החשיבות שלו וביצירת תהודה ציבורית ביחס אליו. הקריטריון בו המדד מתמקד מעצב את השיח. כך לדוגמה מדד של חופש הדת בערי ישראל , הקובע חופש דת על פי תחבורה ציבורית בשבת. המדד הופך למעשה את סוגיית התחבורה הציבורית לעניין מכריע ביחסי דת ומדינה ובכך מעצב את השיח בנושא (לדוגמה בנושא). זו צורה מתוחכמת של מסגור הנושא הנידון, מפני שפעמים רבות קהל היעד לא מודע לכך שזו תמונה מסוימת של המציאות.

מעורבות אזרחית

מעורבות אזרחית מבטאת את היכולת של היזם או הארגון לגייס כמות גדולה של אנשים למעורבות מתמשכת בנושא. יצירת עניין, התנדבות, נוכחות ואף קידום יוזמה – כל אלו מבוססות על מוטיבציה ורתימת הרצון של הפעילים. מעורבות אזרחית יכולה להתבטא בעצומות (מדריך בנושא), עמדות מחאה (מדריך בנושא) או מערך מתנדבים מוסדר (מדריך בנושא).

מעבר להשקעה בגיוס ויצירת קהילה פעילה, ניתן לרתום למעורבות אזרחית בדרכים מגוונות. למשל, האקתון, אירוע המחבר עמותות, יזמים חברתיים ובעלי עניין ליצירת פתרונות לאתגר חברתי מסוים. גם אם הפתרון המוצע לא יבוצע בפועל, דרך האירוע מתרחשים מפגש ורתימה של הפעילים אל המטרה ואל מעורבות עתידית בה או בארגון (מדריך בנושא). דרך אחרת ליצירת מעורבות אזרחית היא במישור הצרכני – עידוד רכישה/חרם על מוצר. פרקטיקה זו, מלבד השפעתה הכלכלית, מהווה דרך לקדם מטרות אידיאולוגיות מול גופים, חברות ואפילו מדינות, וגם היא מבוססת על רתימת פעילים ותומכים למעשה מסוים (מדריך בנושא).

קואליציות בין ארגונים

ארגוני חברה אזרחית הם לרוב ארגונים קטנים שמנסים להוביל שינויים משמעותיים. היכולות של ארגונים להתאחד יחד כדי לקדם את המטרה מגדילה את כוחם, הן מבחינת המשאבים, והן מבחינת ריבוי זירות פעולה וחלוקת הכוחות המתאפשרת משיתוף הפעולה.

קואליציות בין ארגוניות יכולות להתרחש גם בין גופים מעולמות שונים. לדוגמה, קולקטיב אימפקט הוא חיבור ארוך טווח בין מגזרים שונים (אזרחי, עסקי וממשלתי) לצורך קידום מטרות אזרחיות שונות (לדוגמה בנושא). אפשרות אחרת היא קואליציה של ארגון גג, ארגון המייצג את עמדותיהם של ארגונים רבים הפועלים בתחום מסוים, לרוב מול גופי שלטון (לדוגמה בנושא). הבחירה באיזו קואליציה לבחור תלויה ביכולת של ארגון להשתלב במהלך כזה או לארגן אותו, בגודל הארגון או בצרכיו.

בניית קהילה

קהילה משמעותה מעורבות, ייצוג ותמיכה בארגון. לרוב, כוחו של ארגון חברה אזרחית לא מגיע מכוח פוליטי או כלכלי, אלא מהעובדה שהארגון מייצג צורך מסוים בעל משמעות ציבורית או חברתית שנוגע לקבוצה מסוימת של אנשים. כלומר, כוחו של ארגון מגיע גם מהקבוצה שעומדת מאחוריו ושאת צרכיה הוא מייצג. ככל שהקהילה התומכת בארגון גדולה יותר, כך גדלה הלגיטימיות של אותו ארגון לפעול לקידום אותו נושא, וכך נהיה ברור כי הנושא המדובר אינו יכול להישאר ללא פתרון עוד זמן רב.

קהילה יכולה להיווצר סביב פלטפורמה של תוכן, כמו קבוצת וואטסאפ או טלגרם (לדוגמה בנושא), או סביב התארגנות היוצרת מעורבות, כמו תאי סטודנטים (לדוגמה בנושא) וכן סביב סמלים וזהות משותפים (מדריך בנושא). כך למשל, קבוצת הפייסבוק 'אבא פגום' הפכה למזוהה עם הורות, ערבות הדדית ותמיכה בהורים. כלומר, זו קהילה שנוצרה סביב מנהגים, סמלים ותוכן, תוך פנייה לזהות המשותפת של החברים בה.

ממשלה

הממשלה היא ארגון גדול ומורכב, שלרוב מתאפיין בבירוקרטיה וסרבול, אך זהו גם מנגנון היישום של המדינה ומערך בו עוברים תקציבי ענק ותשתית ארגונית גדולה. הפקידות העובדת בה אינה מתחלפת באופן תדיר, מה שמאפשר עבודה רציפה והנעת תהליכים גדולים יחד איתה. זהו מרחב השפעה משמעותי דרכו יכולים ארגונים ועמותות להשפיע באופן רחב על עיצוב של מדיניות בהקשר הרלוונטי עבורם. רתימת הגורם הרלוונטי בממשלה לפיתוח או שינוי במדיניות של תחום מסוים יכולה לשנות מציאות בסדר גודל משמעותי.

לצד החלטות הממשלה, שהן הדרך השכיחה של הממשלה לקדם את המדיניות שלה, קיים גם המוניטור (מדריך בנושא), המציג מעקב מפורט אחרי יישום החלטות הממשלה ומהווה כלי חשוב בדרך לקידום מדיניות. הצגת ההחלטה, התקציב המיועד, מה היה אמור להיעשות, מה נעשה בפועל ומה לא נעשה – כל אלו מציגים מראה לממשלה שמחייבת אותה להירתם ולתת דין וחשבון.

הכנסת

הכנסת היא מרחב השפעה דומיננטי בו רבים מארגוני החברה האזרחית מתרכזים כדי ליצור שינוי. חקיקה משמעותה שינוי מציאות בשטח, וזהו שינוי שניתן לעשות באופן מהיר יחסית. מדובר בזירה מהירה ותזזיתית, בעלת כוח ונראות מרובים (מדריך בנושא).

עבודה עם הכנסת כוללת לא רק חקיקה. אפשר להקים שדולה למען מטרה מסוימת (לדוגמה בנושא), לובי אזרחי המקדם את החברה האזרחית ולא רק מטרות מסחריות (לדוגמה בנושא) או השתתפות בדיוני ועדות הכנסת (מדריך בנושא), המאפשרת לכל אזרח או ארגון לקחת חלק במרכז העשייה הפרלמנטרית ולהשפיע על מקבלי ההחלטות על ידי הצפת בעיות וידע.

ידע

תשתית של ידע מהווה מרחב השפעה קריטי לארגונים ויזמים. ארגוני חברה אזרחית נמצאים לרוב במגע תדיר עם השטח, מה שמאפשר להם התמקצעות בתחום. בניית מאגר ידע מהווה השקעה תשתיתית ארוכת טווח שאת פירותיה לוקח זמן לראות, אך היא מאפשרת יצירת השפעה עמוקה ומשמעותית. ארגונים יכולים גם ליצור ידע עצמאי בעזרת קבוצות למידה (לדוגמה בנושא) או תכניות מחקר (לדוגמה בנושא).

את הידע ניתן לתרגם לפלטפורמות שונות שיקדמו את הארגון. ניתן להקים מערך חינוך להפצה שינגיש ויטמיע את סט הערכים והידע של הארגון לצעירים (לדוגמה בנושא). ניתן לייצר ניירות עמדה (מדריך בנושא), הבוחנים סוגיות ומציעים פתרונות. הנגשה יעילה של נייר העמדה לדרג המקצועי או לדרג מקבלי ההחלטות יכולה להביא להשפעה על קבלת ההחלטות.

משפט

מערכת המשפט היא מערכת חזקה ובעלת סמכות והשפעה שמתבטאים לא רק בסמכות החוקית שלה, אלא גם באפיקים שונים המושפעים ממערכת זו. בתוך כך, נדרשת מידה רבה של מומחיות על מנת לעבוד מולה או איתה. למערכת השיפוטית "שלוחות" ביצועיות כמעט בכל גוף קיים, אלו היועצים המשפטיים, שמכניסים שפה ואילוצים משפטיים לתוך התנהלות המערכת. לצד ההתרחשות באולמות בית המשפט, יש דרכים אחרות להשפיע על מערכת המשפט. מערכת זו ניזונה רבות מהחברה האזרחית: עתירות פרטיות (מדריך בנושא) יכולות להניע שינוי מדיניות משמעותי, וכן כתיבת מאמרים משפטיים יכולה לתרום לשינוי עמוק לאורך זמן (לדוגמה בנושא). קיימת גם הפרקטיקה של יצירת מאגר ידע, למשל יצירת מדריך המבהיר מהן זכויותיו של האזרח כשהוא יוצא להפגנה (לדוגמה בנושא).

מנהיגות ויזמות

ארגוני חברה אזרחית תלויים באנשים אשר ירתמו בשביל לקדם את המטרה החברתית החשובה להם. בסיס אנושי איכותי וחזק הוא החיבור בין הארגון למרחב בו הוא פועל. טיפוח מנהיגות ויזמות בקרב פעילים ושותפים באמצעות תכנית מנהיגות, מהווה אמצעי להעמקת התשתית האנושית שתקדם את הארגון (מדריך בנושא).

כלי המנהיגות מגוונים ודורשים תכנון לטווח רחוק וראייה קדימה. ארגון יכול ליזום הכשרות לפעילים, ואלו ימשיכו את פעילות הארגון במקום מגוריהם (מדריך בנושא). זהו חיזוק של יכולת הארגון לפעול דרך אנשים אחרים על ידי יוזמה ותוכן של הארגון עצמו. אפיק אחר הוא מיקרו מענקים, מענקים קטנים שמטרתם לתת תמריץ לקידום נושא מסוים, ובכך לרתום גורמים רבים ומגוונים לקידום המטרה באמצעות תמריץ כספי לא גבוה (לדוגמה בנושא).

מוסדות בינלאומיים

סדר היום במדינת ישראל מושפע רבות ממוסדות בינלאומיים, ממשלות, כלי תקשורת ושחקנים זרים נוספים. ארגוני חברה אזרחית יכולים לפעול מול שחקנים אלו.

פעילות מול מוסדות בינלאומיים איננה רק דיפלומטית. ניתן להשפיע על וועדות בינלאומיות באמצעות חשיפתן למידע מהשטח, ובכך להשפיע על הדוחות שלהם, וזאת באמצעות כתיבת דוחות וניירות עמדה בשפות זרות (לדוגמה בנושא). ניתן לערער על הרכבי וועדה (לדוגמה בנושא) או להפיץ מידע שסותר או שונה מהמידע שהופץ על ידי ועדה (לדוגמה בנושא). ובכך להשפיע על הוועדה עצמה או על התגובות אליה בעולם. מפגש עם נציגויות בינ"ל יכול גם הוא להשפיע במרחב ההסברה והלגיטימציה של ארגון מסוים (לדוגמה בנושא).

 

אילו כלים מתאימים לארגון שלי?

ארגז הכלים האזרחי מגוון, רחב ומרובה פרקטיקות שונות לכל מרחב השפעה. כמה טיפים כלליים שיוכלו לעזור לארגון לבחור ולהתמקד בכלי הנכון לו:

אין מרחב השפעה נכון, יש מרחב השפעה המתאים לסיטואציה

על כל ארגון לנצל את חוזקותיו ובהתאם לבחור את האפיק המתאים לו. לדוגמה, ארגון שעוסק בהפקת נתונים ינסה לעבוד עם גופים שמידע יכול להשפיע על התנהלותם, ואילו ארגון שמתבסס על פעילים ועל מעורבות אזרחית ישקיע בהכשרת פעילים או בגיבוש קהילה. הבחירה בכלי תלויה בצרכי הארגון וביכולת של הפרקטיקה להתאים לכך, בהתאם ליכולות הארגון.

עובדים עם מה שיש

לכל ארגון יש מגבלות מסוימות, של ידע, של משאבים או של אידיאולוגיה. רוב ארגוני החברה האזרחית מוגבלים במשאביהם אך בעלי הון אנושי של ידע וניסיון. על כל ארגון לתכלל את המשאבים העומדים לרשותו, למיין את מרחבי ההשפעה הרלוונטיים לו ולבחור את הפרקטיקות היעילות ביותר למימוש המטרה.

המדיום הוא המסר

מרחבי ההשפעה של הארגון והפרקטיקות בהן הוא בוחר להשתמש משפיעים על האופן בו הוא נתפס, ובכך גם על יכולותיו לפעול. ארגון שעיקר עבודתו היא עם הממשלה ועם רשויות ציבוריות, עלול לשלם מחיר ניכר אם יצא בקמפיין שמבקר את פקידי הממשל עימם הוא עובד. על כן, לצד האילוץ של ארגוני חברה אזרחית לפעול על פי משאביהם המוגבלים, על כל ארגון לדעת שלבחירותיו יש השפעה על האופן בו הארגון נתפס ובהתאם גם על האופן בו יכול הארגון לפעול ולהתפתח בהמשך.

 

הפרקטיקות של מרחבי ההשפעה השונים שהוצגו הן רק ייצוג לאוסף גדול של פרקטיקות אפשריות. לעוד מרחבי השפעה ופרקטיקות, מוזמנים להיכנס לפורטל ארגז כלים אזרחי או לחוברת פרקטיקות השפעה אזרחית (גרסת הדפסה).

 

בהצלחה!

נגישות
%d בלוגרים אהבו את זה:
‎הפורום לחברה האזרחית‎